כצאן לטבח: קמפיין נגד אכילת בשר שהלך רחוק מדי

הקמפיין הגרמני שהשווה בין השואה לאכילת בשר נפסל על ידי בית המשפט לחוקה. הפעם הייתה זו פרובוקציה אחת יותר מדי

אביב לביא | 4/4/2009 13:06

יש דברים שדווקא בגרמניה מתקשים לבלוע: בית המשפט לחוקה של גרמניה פסל השבוע את הקמפיין של ארגון PETA לזכויות בעלי חיים, שנועד להרתיע את הציבור מפני אכילת בשר. השופטים לא פסלו את הקמפיין בשם חיבתם לנקניקיות, אלא בשל הסיסמה שהובילה אותו: "שואה בצלחת שלך". "שימוש בכותרת זו לקמפיין", פסקו השופטים, "משמעו גימוד והפיכת זעקתם של קורבנות השואה לדבר יומיומי, ופגיעה בכבודם של יהודים ששרדו את השואה ומתגוררים בגרמניה".

קמפיין PETA בגרמניה צילום: איי-פי

זו לא הפעם הראשונה שהארגון המיליטינטי משתמש בהשוואה הזו כדי לזעזע את הציבור. הסיבוב הקודם התרחש בארצות הברית, שם הוצגה תערוכה שהורכבה מתמונות שהוצגו צמדים-צמדים, יהודים במחנות הריכוז מול בעלי חיים בבתי המטבחיים: ילדים באושוויץ מול חזרזירים מובלים לדרכם האחרונה, גופות נשים במקלחות הגזים מול תרנגולות שחוטות. באמריקה עוררה התערוכה ויכוח ציבורי ותקשורתי סוער, אבל גרמניה, מסיבות מובנות, לא יכולה להכיל ויכוח כזה.

במהלך המחלוקת באמריקה, רבים מהדוברים חצו את הקווים: צמחונים הביעו שאט נפש מהתערוכה, בעוד לא מעט יהודים דווקא תמכו בשומרי זכויות בעלי החיים. הם גם דאגו להזכיר שהראשון שעשה את ההשוואה היה יהודי, ואפילו ניצול שואה: הסופר יצחק בשביס זינגר, שכתב ב"שונאים סיפור אהבה" את המשפט "עבור בעלי החיים כל האנשים

הם נאצים, וכל יום הוא טרבלינקה".

האם הבחירה בקמפיין כה רדיקלי הוכתרה בהצלחה? מצד אחד, הוא משך כמויות מסחריות של אש ותשומת לב, ועבור ארגוני זכויות בעלי החיים זה לא מעט: בדרך כלל מדובר בארגונים שתקציבם לא מאפשר קמפיינים פרסומיים יקרים, ויצירת מהומה ציבורית היא כמעט הדרך היחידה שלהם להשפיע. אבל הקמפיין מיקם את PETA בשוליים הצעקניים, שמהם הרבה יותר קשה להשפיע על הציבור הרחב.

האם קמפיין כזה היה יכול לעבור בישראל? האם יש הצדקה מוסרית ואתית להשוואה בין רצח עם לשחיטתם היומיומית של מיליוני בעלי חיים לצורכי מאכל? הציבור הישראלי לא היה משתגע על המשוואה הזו, שהיתה יכולה לפרנס עשרות דיונים צדקניים בתוכניות האקטואליה.

הילה קרן מ"אנונימוס" אומרת שאין תוכניות לייבא את הקמפיין הפרובוקטיבי בקרוב: "אין שום סיבה לפגוע בפצעים הפתוחים של בני-אדם כה רבים, גם כשהמטרה חשובה. סבל חיות המשק והאלימות שננקטת כלפיהן נוראים מספיק כפי שהם, גם בלי להשוות. כדי להסביר מדוע אין זה מוסרי לשסף גרונות עגלים בני יומם הנאבקים בבכי ברגעיהם האחרונים, לכלוא תרנגולת בכלוב שאינו עולה בהרבה על ממדי גופה או למחוץ למוות המוני אפרוחים זכרים-אין שום צורך להידרש לשואה, כמו גם לטבח הארמנים או לפצצה על הירושימה. מספיק להסתכל במציאות כפשוטה".