נתניהו נראה בסוף קדנציה

נראה שבימים האחרונים מה שקורה לנתניהו זה אובדן שליטה וכל מה שהובטח טרם הבחירות עלה באש בל"ג בעומר

בן כספית | 13/5/2009 5:41

למה שקורה בימים האחרונים סביב ראש הממשלה, ממשלתו ותקציבה, קוראים אבדן שליטה. אין לזה שם אחר. מכירת חיסול, בזאר תורכי, גניבת סוסים, מחק את המיותר. זיגזג? המילה הזו קטנה על מה שקרה כאן. כמעט כל מה שאמרו, לא עשו. מה עשו? להיפך. כמעט כל מה שהבטיחו, לא קיימו. מה קיימו? לא ברור. כל מה שהצהירו, בטרם הבחירות, עלה בעשן מדורות ל"ג בעומר.

יותר מזה: אם עד עכשיו לפחות היה סדר בבלגאן, ואפשר היה להאשים את פקידי האוצר, ולהכניס כמה עיזים ברגע האחרון ולהוציא מיד אחר כך וללכת הביתה, הרי שעכשיו אפילו את זה לקחו לנו.
פתאום, עד כמה שזה נשמע דמיוני, אנחנו קצת מרחמים על פקידי האוצר. רם בלניקוב נראה קצת מסכן.

מי היה מאמין. מסתבר שבנימין נתניהו לא הפנים שעידן ההפרטות עבר מן העולם. עובדה: הוא הפריט גם את משרד האוצר. גרעין השליטה הועבר לידיים פרטיות (אורי יוגב), עם מניות בכורה ללוביסטים זרים (עפר עיני, שרגא ברוש). על ההגה ניצב, עדיין, יובל שטייניץ, בלוריתו מתבדרת ברוח, ואנחנו מתבדרים גם. מאחורי ההגה הזה, אין כלום. לא ספינה, לא מנוע. שטייניץ עומד שם סתם ככה, מנענע בהגה מקרטון אנה והנה, סופג את הביקורת (המוגזמת. הוא לא אשם), והספינה שטה לה למקום אחר לגמרי.

מי שעוקב מקרוב אחרי התנהלותה של לשכת ראש הממשלה נתקף פלצות. כשאדם מקיף את עצמו באנשים נטולי נסיון אמיתי, נטולי משקל סגולי, כאלה שאף פעם לא התקרבו, אפילו ברמז, למצבים כאלה, לאחריות כזו, ללחצים כאלה, מה הפלא שהוא צריך שהממונה על התקציבים יפרסם הבהרה ש"לא התכוון לראש הממשלה" כשאמר למני מזוז ש"הוא לחיץ".

פואד ירד על שלוש חפיסות שוקולד

לרם בלניקוב יש פה גדול, אבל זה לא אומר שהפה הזה לא אומר, מדי פעם, דברים נכונים. מצד שני, מזוז מאשר שלא התכוון לנתניהו. מצד שלישי, מה זה כבר משנה? לא התכוון לנתניהו (כנראה לאורי יוגב), אבל זה נדבק לנתניהו.

עוד לא דיברנו על ההתפרצות של הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי. בחדשות ערוץ 2 (שם זה נחשף), הופיעה כתובית מדהימה: "הרמטכ"ל נזף בראש הממשלה". הלו? במדינה מסודרת רמטכ"ל לא נוזף בראש ממשלה. במדינה שלנו, רמטכ"ל נוזף בראש ממשלה בסוף קדנציה. לא בתחילתה. הבעיה היא שזה כבר נראה כמו סוף הקדנציה. מתפרק, עוד לפני שגמרו להרכיב. אווירת סוף קורס.

אתמול בסביבות עשר בלילה כולם הסתובבו בחוץ וחיכו שזה ייגמר. פואד בן אליעזר ירד על איזה שלוש חפיסות שוקולד "פרה אדומה" ואיים ללכת ולהשאיר פתק הצבעה.

רם בלינקוב סיפר במבואה שקיבל אחרי השידור דבריו כני שנקלטו במצלמות ערוץ 10 הודעת SMS מיוסי פריצקי (זוכרים?) בזו הלשון: "ברוכים הבאים למשפחת המוקלטים". יעקב נאמן הלך להתפלל. נקווה שגם בשבילנו. שרים יצאו וחזרו, או לא חזרו. כולם חיכו לבעלי הבית, הלא הם עופר עיני ושרגא ברוש, שיחזרו עם אורי יוגב וימסרו את גזר הדין.

באותו זמן ממש, שהו שני שליחיו של ראש הממשלה, עוזי ארד ורון דרמר, בבית הלבן ופגשו את אחד מסגניו של היועץ לבטחון לאומי. הכנה לביקור ראש הממשלה אצל ברק אובמה בשבוע הבא. כבר כמעט שכחנו שיש דבר כזה. מצד שני, בשבוע הבא ניזכר. התקציב ייראה לנו אז כמו אפיזודה רחוקה וחולפת. נתגעגע אליו. במקום נתניהו, אני הייתי לוקח גם לוושינגטון את עופר עיני. זה הסיכוי היחיד לעסקת חבילה.