אקולנוע: האמת מטרידה, אבל מרחוק
פסטיבל קולנוע אקולוגי זה טוב ויפה, אבל למה אין יותר קולנוע סביבתי תוצרת ישראל? אביב לביא מוטרד
המפיקים המסורים של הפסטיבל, כמובן, לא אשמים בזה: הם החדירו לרשימת ההקרנות כל פריים ירוק שהופק כאן לאחרונה, והיו שמחים אם היו הרבה יותר כאלה. אבל הרשימה קצרה: פרק מתוך "אחרינו המבול" - סדרה שמכין רותם אברוצקי לערוץ 1, פרק מתוך "צומת דרכים" - סדרה שתשודר בקרוב בערוץ 8 (ושהח"מ, למען הגילוי הנאות, ליווה אותה בתחילת דרכה), וכמובן "שיטת השקשוקה" הבלתי נמנעת. לאור המצב, אולי כדאי להקרין שוב את "מדינה זבל" הנוקב של אורי רוזנווקס. אם כבר פסטיבל סביבתי, מה רע בקצת מיחזור?
אחרי שנים שבהן תקפו את הסכסוך עם הפלסטינים מכל זווית מצלמה אפשרית, עברו לאחרונה קולנועני ישראל לפתור את הבעיות עם אבא ואמא בסדרת סרטים חושפניים (ומבטיחים,
צריך להודות). מאכזב לגלות שגם בקרב הדור הצעיר של התעשייה, שאמור להיות מעודכן ומחובר תרבותית למתרחש בבירות המערב, כדור הארץ והבעיות שלו הן בגדר שמועה רחוקה. וכשכבר יש יוצרים שמתעניינים, הם עלולים לגלות שהקרנות - אלה שבלעדיהן אין כאן עשייה קולנועית - מפנות להם כתף קרה. אשתקד, כשמפיקי "אקולנוע" הציבו פרסים מפתים לסטודנטים שייצרו סרטי סביבה קצרים, נרשמה הסתערות. הפוטנציאל קיים, אבל צריך להשקות אותו.
לפי שעה, בתחום הירוק, מאחרי המילים "הפקת מקור" מסתתרים צילומי תקריב של צינור שמזרים ביוב לחוף נתניה. בימוי והפקה: "צלול". כל עוד זה המצב, נותר רק לסור לאולמות הפסטיבל, כדי לקנא, למשל, בבריטים.
ביום שבו תשודר בפריים טיים של ערוץ 2 הגרסה הישראלית של "לא קל להיות ירוק"-תוכנית ריאליטי עתירת הומור מבית הבי.בי.סי, שמלווה משפחות שמיירקות את ביתן (חמישי הקרוב בסינמטק ירושלים, שישי הבא בראש פינה)-נדע שאולי סוף סוף "האמת המטרידה", זאת שאל גור טווה סביבה את ההפקה האקולוגית הגדולה של כל הזמנים, מתחילה לחלחל גם אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
