המדינה אחראית על שירותי ההשמה

השמת עובדים וטיפול במובטלים איננו עסק לידיים פרטיות. זה עסקה של המדינה והיא צריכה לנהל אותו

הדר חורש | 3/6/2009 5:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מאז החלה המדינה בהפרטה שיטתית של חברות ושירותים ממשלתיים, לא הוצבו בפני המפריטים סימני שאלה כה רבים. כפי שלעתים קרובות קורה, גרם המשבר הכלכלי הגדול לרבים לשוב ולבחון אמיתות מובנות מאליהן.

אין סיבה להצטער על מסע ההפרטה הגדול שהרחיב את היצע השירותים במדינה ושינה לטובה את פני הכלכלה. ההפרטה, שלוותה בשחרור מגבלות רגולציה בשוקי הכספים ובתחומים נוספים, העשירה יזמים רבים ומשכה משקיעי חוץ שכמה מהם אף התיישבו בישראל ותרמו רבות לשגשוג שהיה כאן בתקופות מסוימות.

היעדים הראשונים למסע ההפרטה היו חברות ועסקים שקשה לחלוק על הטענה שיש להעביר אותם לידיים פרטיות: אין סיבה שהמדינה תנהל עסק שיכול להתנהל באותה מידה של יעילות ואף גדולה יותר על ידי יזמים פרטיים. בוודאי שאין תועלת למשק מחברה ממשלתית המתחרה בעסקים פרטיים, תוך ניצול יתרונות הבעלות הממשלתית והכיס הציבורי לתחרות בלתי הוגנת.

לשיקולים אלה הצטרפה האמונה היוקדת שניהול ממשלתי, על פי טבעו, נחות בהשוואה ליכולת הניהול הפרטי. הבהלה להפרטה לא פסחה על עשרות שירותים ציבוריים, לעתים אגב התייעלות מרשימה, ולפעמים תוך דרדור השירותים הציבוריים.

בימים אלה מנהלים פקידי האוצר מאבק מיותר להרחבת ההפרטה של שירותי ההשמה, באמצעות תוכנית אורות לתעסוקה, גרסה מעודכנת לתוכנית ויסקונסין. על פי התוכנית שמבקש משרד האוצר לאשר באמצעות חוק ההסדרים, יתפסו חברות השמה פרטיות את מקומו של שירות התעסוקה ויקבלו לידיהן גם את קביעת הזכאות לדמי אבטלה מהמדינה.
פקידי האוצר מראים דבר אחד, הכנסת מראה אחרת

אורות לתעסוקה פועלת החל מקיץ 2007, הצלחתה של התוכנית שאמורה הייתה לפעול במסגרת ניסויית עד ספטמבר השנה, שנויה במחלוקת. פקידי האוצר מציגים מחקרים שנערכו בשנה שעברה וגילו שהתוכנית הצליחה לצמצם את מספר המובטלים ולשפר את הכנסת המובטלים שנעזרו בשירותיה.

התוצאות כל כך מעודדות לדעת פקידי האוצר, שאין הם מתכוונים לחכות לסיום הניסוי הנוכחי כדי לבקש מהכנסת שתעביר את הפרויקט מחזקת ניסוי לשיטת עבודה בכל רחבי המדינה, בהשקעה ראשונית הנאמדת ברבע מיליארד שקל.

נתוני

מחלקת המחקר של הכנסת מערערים את קביעת אנשי האוצר שהניסוי הצליח. גם אם הושג שיפור בהשמת העובדים, הוא הושג במחיר פנטסטי: התקציב השנתי של התוכנית היה 171 מיליון שקל והיא טיפלה ב-10,000 מובטלים.
 
תקציב שירות התעסוקה הממשלתי היה באותה שנה 149 מיליון שקל בלבד והוא טיפל ב-121 אלף מובטלים. מנתונים אלה מתעורר חשד שההחלטה על הרחבת התוכנית עלולה להתגלות כהחלטה חפוזה שהתקבלה ללא מידע מספיק על תוצאות הניסוי וללא חישוב כלכלי אמיתי של עלות לעומת תועלת.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הדר חורש

צילום: .

פרשן כלכלי, חובב טבע, יונקים ימיים וכדורגל (בית"ר ירושלים)

לכל הטורים של הדר חורש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים