התחזית: מלחמת אקלים איזורית במזרח התיכון
דנמרק יזמה מחקר ששולח מסר מדאיג למזרח התיכון כולו: משבר האקלים יחמיר את הסכסוך. כשהטמפרטורות עולות - המתח עולה. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': שאלה של ביצה ותרנגולת
- לא עוצר בירוק, חלק ג': מפילים עלינו תיק ירוק
חודשים ספורים לפני ועידת קופנהגן, אבן הדרך הבאה במאמץ העולמי לאחד כוחות נגד ההתחממות הגלובלית, דנמרק מנסה למצב את עצמה כקטר שמוביל את העולם לעתיד ירוק יותר. חלק מהמאמץ מתבטא בפעילות אקדמית ענפה. ממשלת דנמרק הזמינה ממכון קנדי נחשב- "המכון הבינלאומי לפיתוח בר קיימא"- מחקר על ההשלכות האפשריות של התחממות כדור הארץ על הסכסוך במזרח התיכון.
צמד החוקרים, אולי בראון ואלק קרופורד, יצאו למשימה וחזרו עם 42 עמודים מפורטים, שבראשם נבואת זעם: "כשהטמפרטורות עולות-המתח עולה".
משאבי טבע, ובראשם מים, היו לכל אורך ההיסטוריה עילה לפריצתן של מלחמות, בוודאי במזרח התיכון הצמא. השליטה במקורות המים בצפון היתה במהלך המאה החולפת גורם למתח תמידי ולקטטות גבול בין ישראל לסוריה וללבנון, והמיתוס על הסורים שמשכשכים רגליים בכינרת נחשב גם היום לסיוט ישראלי שמשרת את מתנגדי הירידה מרמת הגולן. אבל המחקר החדש, ומכאן חשיבותו, שוטח יריעה רחבה הרבה יותר של הקשר בין אקלים, סביבה והעימות הישראלי-ערבי. הידלדלות מקורות המים היא רק חלק מהתמונה הזו. החוקרים צופים שהתחממות הכדור תפגע כמעט בכל פן של החיים באזור-וגם בסיכויים להגיע להסדר מדיני.
החוקרים ראיינו כמאה מומחים, רובם ישראלים ופלסטינים,
החוקרים מבהירים, ואם היינו טורחים להקשיב להם זו היתה יכולה להיות תרומתם הגדולה לשינוי השיח הישראלי, שסדר העדיפויות הזה לוקה בעיוורון והופך להיות חלק מהכישלון הידוע מראש של הניסיון להגיע להסדר: שהרי אי אפשר לעשות שלום, בעוד התנאים שמאפשרים אותו הולכים ונעלמים. אם חפצי חיים אתם, הם אומרים לכל העמים באזור, אין לכם ברירה אלא להתקדם לשלום בכל המישורים במקביל: עם השכנים, ועם הסביבה.
את הטיעון המרכזי שלהם-איום אקלי מי הוא גם איום ביטחוני-החוקרים פורטים לשורה של סעיפים: א. בשעה של מאבק גובר על מקורות המים המידלדלים, מצטמצמת האפשרות לדיאלוג וליצירת הבנות.
ב. משבר האקלים, שבין השאר יהיה כרוך בהתייקרות עולמית של חומרי הגלם למזון, יעיב על הביטחון התזונתי והכלכלי, ובמצב כזה יש פחות נטייה להתפשר על אדמות ושטחים, המהווים מקור להפקת מזון ורווחים כלכליים.
ג. משבר האקלים יקשה על הממשלות לספק לתושבים תעסוקה ופרנסה. במצב של חוסר יציבות כלכלי-ברתי קשה לשמור על יציבות פוליטית, וחוסר יציבות פוליטית הוא מתכון בדוק לאלימות. עם הקביעה הזו אפילו שמעון פרס ובנימין נתניהו יסכימו.
ד. התחממות האזור תביא להאצת תהליכי המדבור, תהפוך שטחים כפריים וחקלאיים נרחבים לכאלה שלא מאפשרים קיום, ולנדידת אוכלוסיות שלמות לשטחי הערים. הפליטים החדשים יצטרפו לפליטים הישנים ובמציאות החדשה תיווצר פגיעה ביציבות ובאפשרות של הגעה להסדר תוך השלמה עם הפליטות ההיסטורית כמצב קיים.
ה. התמעטות המשאבים עלולה להביא להפקדת השמירה על משאבי הטבע ומחצבים בעלי ערך כלכלי בידיים צבאיות, וצבאות, מעצם טבעם, נוטים פחות לדיאלוג, לאמון ולהגעה להסדר עם האויב.
ו. התחממות כדור הארץ עלולה להגביר את העוינות בין העולם המערבי והמוסלמי למערב בכלל, ולישראל בפרט. המערב, וישראל בתוכו, נתפסים על ידי העולם השלישי והערבי כמי שחיי המותרות שלהם גרמו להתחממות הגלובלית שגובה מחיר מכל תושבי הכדור-גם אלה שלא נהנו מתפנוקי המודרנה. באווירה כזו, לך תעשה שלום.
החוקרים לא מסתפקים בניתוח פסימי ובשורה של אזהרות, אלא גם מציעים צעדים פרודוקטיביים להתמודדות עם המצב: לטפח שימור נכסי טבע, להפחית את פליטות גזי החממה, לנהל דיאלוג סביבתי בין העמים, ועוד כהנה וכהנה רעיונות יפים שרחוקים מהאווירה הנוכחית באזור כמו שמניטובה, המדינה הקנדית שבה שוכן מכון המחקר, רחוקה מרמאללה ותל אביב. וחוץ מזה, למה שנקשיב להם. הרי אפילו כשאובמה מדבר אנחנו משתדלים לאטום את האוזניים.
נא להמתין לטעינת התגובות
