ראו זה פלא: מיחזור למתקדמים בקצרין
זה אומנם לא נראה כמו מתקני המיחזור המזמינים של מדינות אירופה, אבל זו התחלה טובה. בבירת הגולן החלו במהפכה ירוקה ופועלים דרך סוכני השינוי הטובים ביותר, הילדים שלנו. מרכז חינוכי-סביבתי מזמין את כל התושבים למיין פסולת ולשלוח אותה למיחזור
זה נשמע כמו עוד אחד מאלף סיפורים בו הרשויות מטרפדות פרויקטים אקולוגיים מסיבות עלומות אבל קמחי לא באה לטרפד את הפרויקט. הטענה המרכזית שלה נגד הפרויקט החינוכי שהוצע לה הייתה פשוטה, בכדי שאפשר יהיה ללמד את הילדים כיצד לשמור על הסביבה יש לנהל מערכת עירונית שתתמוך הלכה למעשה בפעילות לשמירת הסביבה. קמחי פנתה לסמי בר-לב, ראש המועצה בהצעה מהפכנית להתחיל בפרויקט שיהפוך את קצרין לעיר ירוקה.
"ראש המועצה מיד התחבר לנושא הירוק, הוא מבין שזה הכיוון, קראנו מספר ספרים בנושא וכינסנו ועדת היגוי שהורכבה מבעלי התפקידים הרלוונטיים במועצה וממומחים לאיכות הסביבה ההחלטה הייתה ללכת על מרכז מיחזור רשותי כמו שיש בקיבוצים או בישובים קהילתיים, אלא שבקצרין זה נועז מאוד, כי האוכלוסייה גדולה בהרבה וגם הטרוגנית מאוד, כשהגיע האישור של המשרד לאיכות הסביבה לתמיכה של מאות אלפי שקלים בפרויקט ידענו שאנחנו יכולים לעשות את זה, הירוק נכנס לקצרין".
מרכז המיוזר בקצרין. זכוכית, מתכת ואריגים - מיון פשוט וקל צילום: איריס יהודה, באדיבות מועצת קצרין
להיכנס לאנשים ללב
ואכן, מרכז פל"א (הפיכת פסולת לאוצר) החל את פעילותו בספטמבר בשנה שעברה במקביל לתחילת שנת הלימודים. ולא במקרה. המרכז פועל תחת חסותה של קמחי, שלה תפקיד מרכזי במארג שלם העוסק בהפיכתה של קצרין ליישוב ירוק.
קמחי מסבירה שעצם זה שהיא, כראש אגף חינוך מובילה את המהלך הירוק בעיר מראה על האג'נדה החינוכית הירוקה והייחודית של העיר, "האוכלוסייה עם הלב הפתוח ביותר הם הילדים, הילדים הם המנוף החשוב ביותר לפעילות שלנו".
לדבריה, אין אף יישוב שלוקח אחריות מקומית על מיחזור פסולת
כיוון שהתפיסה היא שלא ניתן לשכנע את הציבור להפריד את האשפה הפרטית שלו. מתוך התפיסה הזו המודל האירופאי הוא מודל של קנסות שנועדו לאכוף את חוקי הפרדת הזבל. אני מאמינה שהמודל הזה לא מתאים לארץ, פה צריך להיכנס לאנשים ללב, לפנות לחלק המוסרי של בני האדם.
נראה שהשיטה של קמחי אכן עובדת ועל פי דבריה מעל למאה וחמישים תושבי קצרין משתמשים בשירותיו של המרכז באופן קבוע, ואני יודעת שהתושבים שהגיעו ראשונים למחזר הם אלו שהילדים שלהם באו עם המסר הזה ממערכת החינוך שלנו"
מיכל תת קרקעי
זה אומנם לא נראה כמו תמונות מעוררות קנאה ממדינות המיחזור המפותחות של אירופה. אבל גם קופסאות המיחזור הפזורות במרכז העירוני המתהווה הן נקודת התחלתה מצוינת.
פחי מחזור במלון אקולוגי של רשת סקנדיק באירופה. יש לאן לשאוף צילום באדיבות אלדין טרוול
להרבה מהחומרים שנאספים כיום במרכז עדיין לא נמצא פתרון, וכמו הילדים גם המבוגרים העוסקים במלאכה מנסים לחשוב ולמצוא פתרונות יצירתיים למיחזור חומרים שונים כך למשל מנסים כיום מפעילי המרכז למצוא פתרון לפלסטיק שאינו מתאים למחזור על פי חוק הפיקדון.
כרגע כל הפלסטיק שאינו נשלח למיחזור או לשימוש חוזר בגנים ובבתי הספר נאגר במיכל תת קרקעי. התוכנית העתידית מרשימה במקוריות שלה המועצה של קצרין מתכנת לקנות דחסן, מכשיר המשמש בדרך כלל לדחיסת קרטונים ויוצר מהן פלטות. הרעיון פשוט, לדחוס את הפלסטיק לכדי פלטות ולהשתמש בפלטות הפלסטיק בכדי לבנות מהן בוטיק למכירת בגדים יד שנייה.
את שאריות הזכוכית שנאספות במרכז שוברים במערבל בטון שמחליק אותן לכדי חרוזי זכוכית המשמשים לקישוט. ישנם כמה פריטים שנאספים במרכז למרות שעדיין לא נמצא פתרון למחזור שלהם כך למשל נאספים במרכז פחיות שימורים ומוצרי אלקטרוניקה.
קמחי רואה באיסוף המוצרים האלו ובניסיונות השונים של המרכז מסר חשוב לילדים, "אני לא מפחדת מזה שהמדריך עומד מול הילדים ולא יודע לתת להם פתרון, כי זה המצב האמיתי. לא לכל הדברים האלו יש לנו תשובה. אתה עומד עם הפחים ואתה יודע שאין לך פתרון לחומר מסוים ועכשיו צריך לשבור את הראש. זה חלק מהמסר אני לא רוצה לשדר לילדים שאנחנו המבוגרים יודעים את הפיתרון כי אנחנו לא. שיתחילו להתרגל מעכשיו שצריך לחשוב מה עושים מהפסולת ולמצוא פתרונות יצירתיים, כי בסופו של דבר הם הדור שבאמת יעשה את זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
