הצעת חוק: עורכי דין זרים יוכלו לייצג בארץ
ועדת החוקה תדון בחוק לפיו עורכי דין מחו"ל יוכלו לייצג לקוחות בישראל. פרקליטים בכירים יהיו חשופים לתחרות מול כוכבי משפט בינלאומיים
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, ונבחרי ציבור רבים אחרים שוכרים את צמרת עורכי הדין הפליליים בישראל לייצוגם, אולם ייתכן שבקרוב תהיה לפרקליטים תחרות: נאשמים ולקוחות יוכלו לשכור להגנתם גם עורכי דין מהליגה הראשונה בארה"ב או כל מדינה אחרת בעולם.
בשבוע הבא תקיים ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת מרתון דיונים מיוחד בהצעת חוק חדשה הקוראת לפתוח את שערי בית המשפט בפני פירמות ועורכי דין מחו"ל. אם תאושר ההצעה יוכל כל אזרח ישראלי לשכור את שירותיו של עורך דין זר. ההצעה הובאה במסגרת הרצון לפתוח את המשק הישראלי לשווקים בינלאומיים, והיא מחילה על עורכי הזרים את הכללים שחלים על עורכי הדין הישראלים.
כיום רשאים רק עורכי דין החברים שעברו את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין לייצג נאשמים בבתי המשפט בארץ. ניתן אמנם לשכור שירותים משפטיים של עורך דין מחו"ל, אך הוא אינו רשאי לייצג בבית המשפט.
כך למשל, איש העסקים דוד אפל שכר בעבר את שירותיו המשפטיים של עורך הדין האמריקאי הנודע אלן דרשוביץ שזיכה את או ג' יי סימפסון במסגרת המשפט המתנהל נגדו באשמת מתן שוחד לבכיר לשעבר במנהל מקרקעי ישראל, עודד טל, ולשני ראשי רשויות מקומיות.
דרשוביץ לא הופיע בבית המשפט, אלא העניק ייעוץ משפטי בלבד. לפחות בשני מקרים חריגים אישר בעבר בית המשפט בישראל לנאשמים לשכור את שירותיו של סנגור מחו"ל. זה קרה לראשונה במשפט הפלילי שהתנהל נגד אדולף אייכמן ובמשפטו של ג'ון דמיאניוק. האישור המיוחד ניתן להם כדי למנוע טענות וחשדות בדבר אי לויאליות של הסנגור הישראלי כלפי הלקוחות שהואשמו ברצח יהודים.
צמרת עורכי הדין האמריקאית גובה תעריף הגבוה פי שלושה מהתעריף הנהוג בישראל: שעת עבודה של משפטן בכיר עומדת על כ-1,500 דולר . החשש של מתנגדי הצעת החוק הוא כי האזרח הישראלי יהיה חשוף להונאה מצד עורכי דין בליגה נמוכה יותר, שכן לא ניתן יהיה לפקח על כשירותם המקצועית של עורכי הדין מחו"ל, או הגינותם, ולוודא כי לא ביצעו עבירות אתיות או פליליות בארץ מוצאם.
עוד טוענים מתנגדי הצעת החוק כי היוזמה תפגע בפרנסתם של עורכי דין ישראלים, שגם כך סובלים מזילות המקצוע בשל המספר הגדול של עורכי הדין: בלשכה רשומים כיום 42 אלף חברים, וישראל נמצאת
בלשכת עורכי הדין, שכבר עתרה לבג"צ נגד הצעת החוק החדשה ונדחתה, מתנגדים נחרצות ליוזמה.
ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיארון, מתנגד לכך שההצעה תידון במסגרת חוק ההסדרים. "לא מדובר בנושא תקציבי או פיננסי, אלא בעניין מהותי שיש לדון בו בנפרד ולעומק", הוא אומר.
"ריבוי עורכי הדין מביא לירידה ברמה המקצועית, והתחרות בתחום מזמן חדלה להיות בריאה. לאור המצב הכלכלי העולמי, עורכי דין רבים איבדו לאחרונה את מקום עבודתם, ויש חשש כי רבים אחרים יתקשו למצוא פרנסה עם הגברת התחרות".
יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, עו"ד דרור ארד אילון, אמר כי "היוזמה החדשה תגרום לחדירה לא מבוקרת של עורכי דין בעלי הכשרה זרה למעגל המשפטנים בארץ, ללא סינון אפקטיבי או יכולת אכיפה של כללי האתיקה המגינים על הציבור".
ח "כ יריב לוין (ליכוד), החבר בוועדת חוקה חוק ומשפט, מתנגד אף הוא: איך אפשר לוודא שעורך הדין הזר השלים לימודי משפטים במוסד ראוי? פתיחת השערים בפני עורכי דין מחו"ל יכולה לגרום לכך שסטודנטים ישראלים יעדיפו ללמוד במדינה שבה לימודי המשפט קלים וקצרים יותר, כי ממילא הם יורשו לאחר מכן לייצג בישראל. כך ייפגעו גם המוסדות ללימודי משפט בארץ".
לעומתם , משפטנים בכירים אחרים תומכים בהצעה. כך למשל, עו"ד פרופ' אריאל בנדור מאוניברסיטת בר אילן, אמר כי "היוזמה תקינה מבחינה משפטית וחוקתית ".
עדכוני חדשות לסלולרי שלך
נא להמתין לטעינת התגובות
