לאו"ם יש הזדמנות היסטורית לעשות צדק
פנייה גלויה לחברי ועדת החקירה לאירועי המלחמה האחרונה בעזה, שתוצאותיה ככל הנראה נקבעו מראש
חברי ועדה יקרים, אל תאמינו לדוברים הרשמיים של ישראל. הם מתפתלים. הם מהססים. הם יודעים ששום טענה רצינית שלהם לא תתקבל. וגם הם, כדאי לדעת, כבר מתקשים להציג את האמת כפי שהיא. ישראל, בניגוד למה שמספרים לכם, לא יצאה למתקפה בעזה בגלל כמה רקטות קסאם, או בגלל הפרות של הפסקת אש. זו הייתה אמנם העילה הרשמית, וכנראה מוצדקת, אבל זו אינה העילה העיקרית.
הרקטות הן מטרד שמאוד קשה איתו. איש מכם לא היה מוכן לחיות רגע אחד, כאן בז'נבה, כאשר קבוצה מסוימת, שלושה ק"מ מכאן, מאמצת לה מנהג מוזר: לשגר 30 רקטות ביום על העיר השלווה הזאת. ספק אם מישהו כאן היה ממליץ על האיפוק שבו נהגה ישראל במשך שנים.
ולמרות זאת, מדובר בסיפור הרבה יותר גדול. יש סכסוך רב-שנים בין ישראל לפלסטינים. הסיפור ידוע. ישראל אינה נקייה מטעויות. למשל, ההתיישבות האזרחית בעזה. בשלב מסוים הכריזה ישראל על נכונותה לצאת מהרצועה. עד הסנטימטר האחרון. עד הישראלי האחרון. רבים לא האמינו שישראל תעשה זאת. זה לא היה קל, אבל זה נעשה.
זמן קצר לאחר מכן השתלט החמאס על הרצועה. העולם, משום מה, לא רצה לראות את מעשי הזוועה הרבים שנעשו שם. מאות אנשים חוסלו. אחרים הושמו במעצר. משטר אימים נפל על הרצועה. גם המיעוט הנוצרי הקטן זכה לרדיפה. משטרות צניעות, בנוסח איראני, החלו להסתובב ברחובות, והשלטון החליט על אכיפת חוקי השריעה.
זה לא הכל, חברי ועדה נכבדים. משטר החמאס הוא חלק מהתנועות האיסלאמיות הרדיקליות. זהו משטר שחלק ניכר מתקציבו מגיע ממשטר האייתולות באיראן. זה משטר שמצעו הרשמי מכריז על השמדת מדינת ישראל. זה משטר שהאמנה שלו מבססת את גישתה ליהודים ולישראל על הפרוטוקולים של זקני ציון. זה משטר שלא רק אומר, אלא גם עושה. לאורך שנים ארוכות עוסק החמאס ברצח שיטתי של יהודים חפים מפשע. זה משטר שדובריו מטיפים במדרסות ובמסגדים להשמיד את היהודים.
גם זה לא הכל. רבים מתקשים עם העובדות, חברי ועדה נכבדים. העיוורון תמיד היה מפלט נוח. משום שדוברי החמאס אינם מסתפקים ביהודים או במדינת ישראל. הם קובעים בראש חוצות שהמטרה שלהם היא גם אירופה. העולם כבר עבר
האם על הרקע הזה היה מותר לישראל לצאת למתקפה בעזה? כדאי שנבדוק מה עשו נציגי המדינות הדמוקרטיות במצב כזה. הנה, מדינות אירופה שלחו לוחמים רבים לאפגניסטן הרחוקה. מדוע? משום שיש שם קבוצה של איסלאם רדיקלי, הטליבאן, שמאיימת להשתלט על המדינה. רבים באפגניסטן, אולי הרוב, תומכים בקבוצה הזאת. הטליבאן אינו משגר טילים על ז'נבה או בריסל. הטליבאן אינו מאיים להשמיד את אירופה. ולמרות זאת, מדינות המערב מצאו לנכון לצאת לשם, להילחם במדינה זרה, כדי לעצור את הסכנה של האיסלאם הרדיקלי. ובמסגרת המאבק הזה נהרגים גם אלפי חפים מפשע. קראו את דוח מזכ"ל האו"ם האחרון בעניין הזה.
מדוע איש לא פתח בחקירה על פגיעה באזרחים או ביצוע פשעי מלחמה? משום שרוב העולם החופשי חושב שמדובר במאבק מוצדק. הטליבאן הוא סכנה, אולי גם סכנה אזורית ועולמית, שמאיימת להתפשט.
אם כן, אולי תסבירו לנו אתם, חברי ועדה נכבדים, מדוע המאבק בחמאס מוצדק פחות מהמאבק בטליבאן? הרי האיום על ישראל היה הרבה יותר גדול. הרי האמירות על השמדת ישראל מופיעות באמנה הרשמית של החמאס, כמו גם ההתבססות על הפרוטוקולים של זקני ציון. הרי החמאס מבהיר שהוא פועל בחסות איראן, והוא מזדהה עם הטליבאן. אז מדוע אמורה ישראל להגיב באופן שונה ממה שהעולם החופשי מגיב מול הטליבאן?
האם זה מצדיק את הסגר ואת המכות מהם סבלו תושבי הרצועה? אין לישראל רצון לפגוע בציפורן של ילד אחד ברצועה. אלא שנזכיר לכם מה קרה במרכז אירופה רק בעשור הקודם, במסגרת המאבק במשטר שבראשו עמד מילושביץ: מאות אזרחים חפים מפשע נהרגו בעשרות הפצצות. זה לא היה בכוונה. זה היה במסגרת המאבק המוצדק בתוקפנות. מילושביץ לא איים להשמיד את אירופה. זה היה עניין פנימי.
במקרה של החמאס – האיום הרבה יותר רציני. גם כוונה להשמיד את ישראל, וגם הצהרות על ג'יהאד עולמי והשתלטות על אירופה. אם אתם זקוקים להוכחות, אל תהססו. אספק לכם ראיות.
יושבת ביניכם, חברי ועדה יקרים, הינה ג'ילאני מפקיסטן. גם למדינה הזאת יש בעיה דומה. גברתי הנכבדה, ספרי להם מה קורה שם בחודשים האחרונים. ספרי להם על קבוצה קטנה של איסלאם רדיקלי שמנסה להשתלט על המדינה. ספרי להם באיזה אמצעים נקט צבא פקיסטן. ספרי להם על בין שניים לשלושה מיליוני פליטים. ספרי להם על כפרים שלמים שהופצצו, למרות שרוב היושבים בהם היו אזרחים תמימים. ספרי להם מה אמרה חברת פרלמנט אצלכם, מרבי ממון, כשהסבירה את הזוועה: "זה או אנחנו או הם".
כל כך פשוט וכל כך נכון. ובכל מקרה, מה שעשתה ישראל היה הרבה יותר צנוע ומתון לעומת מה שעשה פקיסטן. עכשיו, גברתי הנכבדה, ספרי לנו מדוע לפקיסטן יש זכות להגן על עצמה, גם באמצעים קשים, אבל לישראל אסור?
בכל המקרים שלהלן יש מכנה משותף אחד: יש פגיעה בלתי נמנעת גם בחפים מפשע. צריך להצטער על כך, אבל לוחמי הטליבאן או החמאס או אל-קעידה אינם זכאים לחסינות, רק משום שהם מסתתרים בקרב אוכלוסייה אזרחית. נכון, יש צורך בזהירות. יש טעויות. אבל האם מה שעשתה ישראל בעזה שונה ממה שעשתה אירופה בסרביה או מה שעושה נאט"ו באפגניסטן או מה שעושה פקיסטן בתחומה שלה? האם יש צדק שונה לישראל ולשאר העולם?
להזכירכם, חברי ועדה יקרים, רק לפני שבועות בודדים, ברוב של 29 תומכים, לעומת 12 מתנגדים, שיבחה המועצה שמינתה אתכם את סרי לנקה, בעקבות מאבקה במורדים הטמיליים. זו הייתה החלטה בעייתית. אפילו תמוהה. עשרים אלף חפים מפשע נהרגו שם בשבועות בודדים של מלחמה. שלוש מאות אלפים נותרו פליטים. זה קרה אחרי האירועים בעזה. האם עכשיו, על תקן של שופטים, תקבעו דין שונה לישראל? האם לא תפגעו בכך באמון העולם החופשי בגופי זכויות האזרח הבינלאומיים?
בשבועות האחרונים הופיעו בפניכם עדים רבים שהוכיחו לכם שחפים מפשע רבים נפגעו. לא היה שום צורך במצעד הזה. חפים מפשע אכן נפגעו. אך לא באשמת ישראל. הם נפגעו משום שהם המליכו עליהם את משטר האימים של החמאס. הם נפגעו משום שהעניקו מחסה לאנשי החמאס. הם נפגעו משום שהחמאס השתמש בהם, לעיתים בכפייה.
ובכל מקרה, פחות חפים מפשע נפגעו על ידי ישראל, לעומת כל סכסוך דומה בעולם, גם אם מדינות דמוקרטיות מעורבות בו. האם דין אחד לישראל ודין אחר לנאט"ו? האם דין אחד לישראל ודין אחר לסרי-לנקה, פקיסטן או ארה"ב? דבר אחד אסור לכם לעשות, חברי ועדה נכבדים: אסור לכם להפעיל דין אחד לישראל ודין שונה למדינות אחרות. אם זה מה שתעשו, אם תחרצו דין שונה לישראל – אתם תשאו באחריות אישית לפגיעה במעמד זכויות האדם.
ישראל, כידוע לכם, מוכנה להכריז מייד על הפסקת כל פעולה, על הפסקת אש והפסקת הסגר, ובתנאי אחד: יחזור בו החמאס מהאמנה האנטישמית ומהקריאה להשמדת ישראל. כל זמן שהחמאס מוכיח שהוא אינו רק מצהיר על השמדה, אלא גם מנסה לבצע – אין לאיש בעולם זכות להגביל את פעולות ההגנה העצמית של ישראל, גם אם במאבק הזה נפגעים לא רק אנשי טרור, אלא גם, לצערנו, חפים מפשע.
ובכל מקרה, כאשר יימצא הפטנט, באפגניסטן או באירופה, באלג'יריה או בפקיסטן, לפגיעה בטרוריסטים בלבד – ללא פגיעה בחפים מפשע - ישראל מתחייבת להיות הראשונה שתאמץ אותו.
יש לכם, חברי ועדה נכבדים, שיושבים בימים אלה כוועדת בדיקה, על תקן של שופטים בטריבונל בינלאומי, הזדמנות היסטורית לתקן את העיוות. יש לכם הזדמנות לתת משמעות אמיתית לצדק הבינלאומי. לא עוד מכשיר פוליטי מכוער, אלא מכשיר הוגן. אל תאבדו את ההזדמנות הזאת.
הפנייה נשלחה ליו"ר הוועדה בז'נבה. להלן תרגום לאנגלית
נא להמתין לטעינת התגובות
