תנ"ך: לא לסרוגים בלבד
הרב יואל בן נון, לא רוצה לראות רק כיפות סרוגות בכנס ימי תנ"ך שייערך מחר
הרב יואל בן נון פלאש 90
בדור השני, החלו לסייר בארץ עם תנ"ך פתוח, ולבנות יהדות-ישראלית של מקום, עם זמן שמתחיל מחדש. זה קרה קודם לכל בהתיישבות העובדת. הם הסתערו על כל ממצא ארכיאולוגי והיסטורי, התלבטו עם כל ספק וקושי, וקראו את התנ"ך מחדש ברוח הדור של 'נס קיבוץ גלויות', חזון הנביאים המתגשם לנגד עינינו.
בשני הדורות הראשונים היו הדתיים מאחור, גם הדתיים-הציונים. מובילי החינוך הדתי פחדו מן החילון הציוני כמעט כמו החרדים, ונשארו צמודים לפרשנות התנ"ך הקלאסית – הם לא עשו מה שרש"י ורמב"ן בעצמם היו עושים אילו זכו, כלומר, חיבור של פרשנות כל הדורות אל המפגש המחודש של שירת התנ"ך עם ארץ התנ"ך, אלא נצמדו לפירושים הגדולים והמופלאים של הדורות ההם כתחליף, כאילו הם התנ"ך, והשתמשו בהם כמסך הגנה מפני הקריאה המחודשת בתנ"ך עצמו. הפחד הזה קובע את הנלמד בחינוך הדתי עד היום.
בדור השלישי, שזכיתי להימנות עליו, התחולל מהפך כביר. קמנו ואחזנו מחדש בספר הספרים כמקור כל המדרשים והפירושים, ואפילו ההלכות – לשיטת רבי עקיבא לפחות, שהרי התלמוד פותח בהכרזה שהוא נשען על המקרא ויונק ממנו. החזרנו את לימוד התנ"ך לתוך בית המדרש הישיבתי, במיוחד בישיבת הר-עציון ובנותיה, גידלנו תלמידי חכמים מובהקים בתחום, והתחלנו לפתח גם מרכז להוראת תנ"ך למורים ולציבור הרחב. הקמנו ביטאון למקרא ('מגדים', 50 גיליונות ב-24 שנים) היחיד בארץ שמתפרסם בעולם הישיבות, ופתחנו בכל קיץ ימי עיון לתנ"ך (כולל סיורי תנ"ך) למורים ולציבור הרחב (17 שנה).
קיווינו לפריצת דרך והישגנו הרבה יותר מזה. לימי העיון השנה יגיעו בע"ה כ-3500 אנשים ונשים, שיגדשו את האולמות של מכללת הרצוג ליד ישיבת הר-עציון, הם יבחרו בין 7 שיעורים מקבילים, 5 פעמים בכל יום, 4 ימים רצופים (140 שיעורים), ואחר כך יצאו ל-9 סיורים מקבילים בשבילי הארץ עם תנ"ך ביד וראש פתוח. הרבה הושג בזכות הארגון המצוין, אפס זמן מבוזבז, והחופש לבחור בין שיעורים וסיורים מקבילים. כולנו מכירים ימי השתלמות עם תוכנית מוכתבת – אנשים חופשיים בוחרים ברובם שלא לבוא, אם אינם חייבים מטעם העבודה.
באותו הזמן התחולל מהפך הפוך ומבורך בציבור הציוני-הכללי, שהחל לגשש את דרכו בחזרה אל מורשת אבותיו – אל פרשת השבוע, אל עולמם של חכמים, ובפרט אל עולמה של הקבלה, אל הרגש והחוויה, אל הרמז והסוד, ואף אל המיסטיקה, אל הצדיקים והקברים. חבל, אך בו בזמן מתרחקים מן התנ"ך ומן הציונות, שנתפשים בטעות כ'סמלי חילון'. מהפך זה חוזר ומשפיע גם על הציבור התורני והדתי, והתוצאה היא גם ירידה ניכרת ברמת הלימוד, בעומק וברצינות, לטובת ניאו-חסידות עממית נרחבת מלאה חוויות רוחניות, והתחברות עם נשמות של צדיקים (רובם קבורים בחו"ל).
כך קורה, שרוב רובם של אלפי הלומדים והלומדות בכינוס התנ"ך הגדול בעולם, הם ציונים-דתיים מבוגרים יחסית. נכון, שהצעירים לומדים כל השנה (וביניהם גם כ-1400 התלמידים והתלמידות במכללת הרצוג שרובם נחשפים לרוח הזאת כל השנה), ורוצים חופש בקיץ. נכון, שהאכסניה מושכת מטבעה ציבור דתי, ורק מעטים חובשי כיפת שמיים אשר באים (אכן באים!) ומרגישים "שייכים" בתוך מקום כה מובהק של זהות ציונית-דתית. אולם מבט קצר אל אלפי דפים של עיתוני בתי הכנסת בכל שבת, ואל עשרות כינוסים של 'יהדות' בקיץ הזה ובכלל, עשוי להראות שהתנ"ך איננו מוביל בהם, וגם לא הלימוד הרציני והמעמיק בגמרא, או בהלכה.
בחיים, כמו בתנ"ך, כמו בכל לימוד רציני של תורת אמת, יש בעיות קשות, משברים ומחלוקות, שאסור לטאטא אותם תחת שום שטיח, ואילו ברוב המקומות בהם מדברים על 'יהדות', ובעיתוני בתי הכנסת, הכל זורח ומאיר באור טוב. כמעט שאין סימן וזכר לקשיים העצומים הפוקדים את עם ישראל בכל הדורות, ועד ימינו. אנו זקוקים מאד ללימוד רציני בכל
תחומי התורה, מן התנ"ך עד להלכה, בכל הקבוצות והשבטים שבחברה הישראלית.
אני מקווה לראות ימי עיון לתנ"ך גם לציבור הציוני-הכללי, וגם לציבור החרדי. אני נושא את עיניי להתחדשות גדולה בלימוד התורה של ארץ ישראל, בדרך שאיננה חוששת מלהתמודד עם הכתובים ועם החיים, כמסורת הלימוד הגדולה של עם ישראל בכל הדורות.
הרב יואל בן נון מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון
מחר (ב'), ייפתח כנס ימי תנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון
נא להמתין לטעינת התגובות
