נמשיך לסתום את הפה להומופובים
אין שאלה לגבי הנראות הציבורית של הקהילה הגאה. אנחנו כאן כדי להישאר. דני זאק משיב לאראל סג"ל וקלמן ליבסקינד
כמה קל להיתלות בעובדה שהחקירה טרם הסתיימה, ושקיים סיכוי קלוש שבכלל לא מדובר בפשע שנאה. אולי בכלל מדובר באהבה נכזבת. אולי מדובר בהומו מעורער בנפשו. אולי מדובר בכלל בנקמה על רקע פוליטיקה פנים קהילתית. ואולי מדובר בסבא של כיפה אדומה, שהתרגז כל כך על הרומן שניהלה הסבתא של כיפה אדומה עם הצייד, והחליט לצאת למסע רציחות.
סיכויים קלושים לסיפורי סבתא תמיד קיימים. אבל רוב הסיכויים הם שמי שביצע את הרצח ידע שבמרתף האינטימי הזה מתקיימת פעילות נוער. מדובר באחת מפעילויות הנוער הבודדות שאינן חסויות, והמיקום שלה מפורסם באינטרנט. זאת בניגוד לרוב פעילויות הנוער הגאה ברחבי הארץ, שאת המיקום שלהן יודעים המשתתפים בלבד.
אבל, לצורך הוויכוח, בואו נצא מנקודת הנחה שמדובר ברצח על רקע רומנטי-פלילי-מיני-נקמני וכל שאר ירקות הקונספירציה. מבט חטוף בטוקבקים באתרי האינטרנט השונים מראה שיש יותר מדי אנשים שמביעים שמחה, שחושבים שהגיע לילדים הללו למות, כי הם להט"בים. "חבל שרק שניים הלכו", נכתב באחת התגובות. האווירה הציבורית היא עכורה, מסיתה ומהולה בגזענות.
"אתם יודעים מה, כשהדם רותח ומבעבע בזעם אפשר להבין אנשים מהשורה שממהרים לצאת בהכללה גורפת", נכתב באותו מאמר. "אבל אין לקבל את ההתנהלות הבזויה של נבחרי הציבור, כשאותה חברת כנסת מקדימה, שמיהרה להצמיד את הרצח לעמיתיה בכנסת, בלי לעצור רגע למחשבה צלולה וקרה".
אותם עמיתים של ח"כ אורית זוארץ (קדימה) התירו את דמה של האוכלוסייה, והסיתו לרצח שלה, כאשר הם מתחבאים מאחורי
חקירה באזהרה? אני מזמין את צמד אבירי חופש הביטוי לראות את כמות התלונות במשטרה נגד הסתה לרצח, שאף נבחר ציבור ואף מנהיג קהילה חרדית לא הועמד לדין בגינה.
כאשר מאשימים את אלי ישי, נסים זאב, יצחק ועקנין, העבריין שלמה בניזרי והרב עובדיה יוסף, לא מדובר ב"הכללה גורפת", כי אם בהפניית אצבע מאשימה לכוכבים של ההסתה.
"לדידנו, לאיש אין זכות להיכנס לחדר המיטות של אדם אחר", כותבים סג"ל וליבסקינד. "עם זאת, דיון חופשי בשאלה איך צריכה להיראות הפרהסיה של מדינת ישראל היא דיון לגיטימי ומהותי על זהותה של המדינה, וחשוב לקיים אותו, תוך שמירה על גבולות גזרה נאותים. אשמת ההסתה המודבקת כרפש כלפי כל מי שמעלה את הנושא לדיון היא הסתה לא פחות מסוכנת מהסתה פרועה נגד הקהילה עצמה".
אם על סתימת הפיות הזאת אתם מדברים, אזי נמשיך לסתום לכם את הפה. לא נאפשר לאיש להחזיר אותנו לארון, ונמשיך להיות חלק מהנוף הציבורי, חלק מהפרהסיה של מדינת ישראל.
קיום "דיון" בשאלת הנראות הציבורית שלי מתאים למשטר האייתולות באיראן. מצוקתם של בני נוער טרנסג'נדרים, לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים נובעת בדיוק מאותו "דיון" שמנסות ליזום משמרות הצניעות של תנועת ש"ס וחבר מרעיה. בגלל אנשים כאלה, המילה "הומו" עדיין נחשבת לקללה בבתי ספר, ואיש אינו פועל לשנות זאת.
אז לכל מי שחושב שאפשר לנצל את חופש הביטוי כדי להסית נגד הנראות הציבורית שלי, שיחשוב שוב. אנחנו כאן, כדי להישאר. אנחנו כאן, כדי לומר: לא עוד. לא עוד ניתן ל"דיונים" להוביל לרצח, לאלימות, למכות ברחוב, לרדיפה ולהתאבדויות של בני נוער שלא מקבלים את עצמם. וגם לא נקבל דמגוגיה זולה, לפיה יש לתת חופש ביטוי לחברי כנסת שמשווים אותנו לסוטים ולבהמות, מאשימים אותנו ברעידות אדמה וקוראים לנו "חולים".
נא להמתין לטעינת התגובות
