גבר, לבן, סטרייט - המרחב הציבורי הוא רק שלהם
זו לא מפלגה הזויה יחידה, זה הלך רוח נורמטיבי של חברה שלמה שבה יש איסור להזדהות עם מי שאינו תואם את האחד, מבחינת זהות, לאום ומגדר
זו לא הפתעה, זה רק הלם חוזר ונשנה אל מול ארץ שאוכלת החוצה ופנימה את כל מי שאחר ואחרת מהיהודי הסטרייט הלבן. אלו לא רק מפלגות חרדיות, זה לא רק ניסים זאב, הלוואי והיה ניתן למנות רק בכף יד אחת את כל אלה שאחראים כאן על אלימות רצחנית כלפי כל אלו שמתעקשים לא להסתתר, לחגוג ולהפגין את מגדרם. כי במדינה שבה מותר ורצוי להרוג ולחבוט בכל מי שהוא החוצה מגבולות של יהודים בציון, אין זה פלא שאלימות זוועתית כמו זו תתפשט עד אימה אל כל מיעוט פוליטי נוסף במדינה.
זה זמן של כאב וכעס שמבקש מעצורים, אך כבר כמעט לא יכול, כי מה עוד ניתן לעשות אל מול חברה שמעודדת אלימות ושנאה כלפי כל אלה שאינם מתיישרים על פי הקו המרכזי- האחד. זה לא רוצח אחד, זו לא מפלגה הזויה יחידה, זה הלך רוח נורמטיבי של חברה שלמה שבה יש איסור להזדהות עם מי שאינו תואם את האחד, מבחינה זהות, לאום ומגדר.
כי כל בוצ'ית-בוצ'-טרנס-טרנסית-פמית-אינטרסקס- בי סקסואלית שרוצה להפגין את עצמה, שמתעקש ומתעקשת להחצין את מה שנאסר על גבר או אשה, מנסה להמשיך כל פעם לשתוק אל מול הטרדות אינספור ברחוב, "את גבר או אשה"? זו לשונה הפולשני של האלימות וההטרדה, שמקורה בגברים שבטוחים, באופן שכל כך אינו מקרי, כי המרחב הציבורי הוא רק שלהם, ומי זה או זו שתעז את שליטתם כך לערער.
אין חופש ואין חירות במדינה שכובשת
כך גם להטרו-סקסיזם יש קהל משולהב יצרים אלימים. לכל מי שרצה להשלות כי לכאורה אנו חיות וחיים במדינה בה גאות וגאים יכולים לא להיות בין מתים ופצועים, זה הזמן להזכיר בצער-כאב ויגון, מדינה שמגדירה את עצמה על פי כיבושה את האחר מדי יום ושעה, היא אותה מדינה שמוציאה מתוכה מרצחים ואלימים כלפי כל מיעוט מגדרי- פוליטי-חברתי-כלכלי.







נא להמתין לטעינת התגובות

