הגזענות הסמויה: אין הכרה באפליה
ישראל מעולם לא הכירה באפליה הממוסדת והמתמשכת הננקטת כלפי המזרחים, למרות שמחקרים מוכיחים שהיא קיימת. ההתבכיינות, לעומת זאת, חדשה. היא זו של מי שפוחדים להכיר באפליה ולנקוט צעדים אמיתיים לתיקונה
בהרצאה שקיים לאחרונה באוניברסיטת ייל אמר פרופ' איאן האני-לופז, מומחה בעל שם עולמי בחקר הגזענות, כי בעידן הפוסט-מודרני השתנה אופייה של הגזענות; בעידן ה"ברק אובמאי" בחירתו של נשיא שחור מבטלת לכאורה טיעונים בדבר קיומה של אפליה. כך נוצרת למעשה התכחשות למציאות הקיימת, שבה הגזענות שרירה וקיימת. הכחשה זו, המשיך לופז, היא הגזענות החדשה והמסוכנת, מאחר שהיא אינה מאפשרת טיפול במחלת הגזענות החיוני להחלמת החברה.
לעומת ארצות הברית, שהכירה בעוול כלפי השחורים, ישראל מעולם לא הכירה באפליה הממוסדת והמתמשכת הננקטת כלפי המזרחים. נהפוך הוא, כל טיעון המועלה נגד אפליה בישראל מתויג מיד כהתבכיינות וכהוצאת "השד העדתי" מהבקבוק. למרות הכחשה זו, המחקרים המעטים שנערכו בישראל ובעולם הוכיחו את אפלייתם של מזרחים כמעט בכל תחומי החיים.
כך למשל עבודות מחקר באוניברסיטת תל אביב הוכיחו כי למזרחים כמעט שאין ייצוג באקדמיה הבכירה; בתחום המשפט ייצוגם של המזרחים מתמצה בהיותם הנאשמים ולא השופטים; התרבות המזרחית
נתונים אלה ועוד מעידים על אפליה שיטתית הננקטת בישראל נגד מזרחים, המתמשכת ומעמיקה לדור השני והשלישי. הגזענות אינה חדשה. ההתבכיינות, לעומת זאת, חדשה. היא זו של מי שפוחדים להכיר באפליה ולנקוט צעדים אמיתיים לתיקונה.
ככלל, כל טענה, לרבות זאת שמועלית על ידי השר אלי ישי בימים אלה, נחסמת באותה תשובה נדושה ולא עניינית של "התבכיינות". תגובה המונעת דיאלוג איכותי וביקורתי על החברה הישראלית. לו הייתה הכרה בעוול האפליה בישראל, הייתה מתקבלת כלגיטימית בהליך מתן עדות האופי הבקשה
לחנינה שהעלה השר ישי, בדבר תרומתו של השר לשעבר בניזרי לקידומה של חברה שוויונית יותר.
הכותבות פעילות במרכז "תמורה" למניעת אפליה
נא להמתין לטעינת התגובות
