יש בלוגרים בסביבה?
השר להגנת הסביבה נפגש עם בלוגרים סביבתיים מובילים. הוא תמך ברעיונות, קבל על הסמכויות המצומצות, הציג את תצורת העבודה שלו והסביר מדוע תמך בהפרטת הקרקעות. רשמים מהמפגש
הבלוגרים אבי בליזובסקי, דור לוי וראובן אורן טענו שהמדינה צריכה לעודד יותר מיזמים סביבתיים, כמו בנייה ירוקה, גינון חסכוני במים, הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית ועוד. ארדן תמך ברעיונות, אך ציין כי לצערו רוב הסמכויות הנוגעות לנושאים אלה לא נמצאות אצלו. "תקציב המשרד להגנת הסביבה קטן – אך לצערי בינתיים אנחנו אפילו לא מצליחים לנצל את התקציב הקטן הזה, כי אין לנו מספיק סמכויות. הבעיה העיקרית של המשרד להגנת הסביבה היא לא חוסר בתקציבים, אלא העדר סמכויות", הסביר ארדן.
ארדן סיפר שהוא פועל לשם הגדלת סמכויות משרדו – ושעד שזה יקרה, מבחינתו חלק מתפקידו הוא להיות לוביסט לקידום נושאים סביבתיים מול משרדי הממשלה האחרים. כדוגמה לחיוב ציין ארדן שותפות עם משרד החינוך, שתוביל בקרוב להטמעת החינוך הסביבתי כחלק קבוע מתכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים. כדוגמא שלילית ציין ארדן את האופן שבו משרד התשתיות מקדם את הקמתה של תחנת הכוח הפחמית באשקלון, שעלולה לגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים רבים – וזאת, בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה.
בתגובה לשאלה של יואב לרמן על היחס של ישראל להתחממות הגלובלית ציין ארדן, שלדעתו ישראל לא צריכה להמתין שיכפו עליה את הפחתת גזי החממה, אלא ליזום זאת בעצמה. "אם אנחנו רוצים להיחשב לאחת המדינות המתקדמות בעולם, ולהיות חברים ב-OECD, אנחנו לא יכולים לבקש שבכל הנוגע לנושאים סביבתיים יתייחסו אלינו כאל מדינת עולם שלישי. לטווח ארוך, אימוץ של חשיבה סביבתית יותר גם יועיל לכלכלה."
יעקב לקס מהבלוג-עיתון עבודה שחורה ביקש את עזרתו של ארדן במאבק המתמשך של תושבי ערד נגד הקמת מכרה פוספטים במרחק של שלושה קילומטרים בלבד מערד. אחד מהדוחות שפורסמו בהקשר זה הזהיר כי זיהום האוויר שיגרום המכרה יביא למותם של כשבעה אנשים בכל שנה בעיר. לקס אף הזמין את ארדן לבקר בערד, כדי לראות את הדברים מקרוב.
הנושא שאני העליתי בפגישה הוא בעיית ה-SLAPP – האיומים הרבים בתביעות דיבה, במטרה להשתיק כל ביקורת
בסוף דבריו נימק ארדן את הצבעתו בעד הפרטת קרקעות המדינה, בניגוד לעמדת הארגונים הסביבתיים: "מיד ברגע שהגיעה אלי הצעת החוק לרפורמה בקרקעות, פניתי לאנשי המקצוע המובילים בתחום – במשרד, וגם בארגונים הסביבתיים, וביקשתי את הערותיהם. את רוב השיפורים שהם הציעו – הצלחתי להכניס לחוק. לדוגמה: למועצת המקרקעין נכנס נציג מטעם המשרד להגנת הסביבה; נמנעה הפרטתה של קרקע שלא עברה תכנון מפורט; הוחלט על הקמת קרן לשמירה על שטחים פתוחים ועוד. לאחר שהתקבלו כמעט כל התיקונים שדרשתי, לא יכולתי להצביע נגד החוק. אם הייתי עושה זאת, אז בפעם הבאה פשוט לא יקשיבו לי, או לשר להגנת הסביבה שיבוא אחרי".
ההתרשמות האישית שלי מהמפגש היתה, שארדן מודע לחשיבות של נושאים סביבתיים הרבה יותר מאשר חלק מקודמיו לתפקיד, שהיו "ברכה למזהמים". עם זאת, האחריות האמיתית היא, כרגיל, עלינו, האזרחים הקטנים. אנחנו חייבים להמשיך לפקוח עין על פעילות הנבחרים שלנו – לבקר כשצריך ולפרגן כשצריך – ואם אנחנו לא נעשה זאת, אף אחד לא יעשה זאת עבורנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
