שלטון החוק נכנע

כשהחתול פשט רגל, העכברים חוגגים. המשטרה איננה, הרחובות נטושים וכל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו מחר בבוקר שחוט על החוף או דקור ברמזור

בן כספית | 16/8/2009 5:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זה קרה בשבוע שעבר. השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' הגיע לביתו של מנהיג העדה החרדית בירושלים. יחד איתו בא גם מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, וגם סגנו. אהרונוביץ' חבש כיפה שחורה על פדחתו והוכנס פנימה אחר כבוד, בניסיון "להגיע לפשרה" עם החרדים, אף שעל פי הכתבת לענייני משטרה של הרדיו "המילה פשרה לא נמצאת בכלל בלקסיקון של המנהיג החרדי".

על פי הטלוויזיה, אהרונוביץ' לא העלה בשיחה את התקרית שאירעה יום קודם, בה הותקף ראש עיריית ירושלים באלימות על ידי חרדים בעירו. למה לא העלה? "כדי לא להעכיר את האווירה".

מי ששואל את עצמו איך הגענו למצב הזה, שבו צעירים שתויים מבצעים לינץ' באזרח תמים על חוף הים של תל אביב, כל חצי יממה מתגלה גופה מרוטשת חדשה ופעם בשנה קוטל אב "נורמטיבי" את בתו הפעוטה, צריך להתבונן שוב בתמונה המבישה הזו, בשבוע שעבר בירושלים: נציגי הריבונות והחוק הישראלי מגיעים, נזופים, לביתו של מנהיג כנופיית פורעים אלימה, ומחלים את פניו.

בסיום הדיון מצהיר השר ש"הכל פתוח למשא ומתן", והוא עדיין אופטימי. כל זה, לכבוד חבורה מתבדלת של פורעי חוק שכלל אינם מכירים במדינה, חותרים תחת מוסדותיה, מתחבקים ומתנשקים עם המסוכנים שבאויביה, לא משלמים מסים ולא משתתפים בנטל, אבל נהנים מאוד מרגימה, הצתת פחי זבל והשלטת טרור על מדינה שלמה, בלב בירתה "המאוחדת לנצח".

אין מקום אחד בעולם שבו חבורה כזו הייתה מקבלת ביקור בית של צמרת החוק והשלטון. רק בישראל. אין מקום אחד בעולם שבו חבורה כזו הייתה ממשיכה להשתולל חופשי. רק כאן. אבל כשהחתול פשט רגל, העכברים חוגגים.
כשהפשע יורד, הכלכלה נשכרת

שלטון החוק הפך לבדיחה עגומה, המשטרה איננה, הרחובות נטושים וכל אחד מאיתנו יכול, בנסיבות הכי רגילות בעולם, למצוא את עצמו מחר בבוקר שחוט על החוף, או דקור ברמזור, או דרוס ברחוב, ואין פוצה פה ומצפצף. כשהשלטון המרכזי דועך, השבטים מתקוממים. וזה בדיוק מה שקורה לנו.

אהרונוביץ לא אשם'. זה מה שלמד כאן בעשרות שנות שירות במשטרה. זוהי רוח המפקד. הוא איש הגון וטוב, מתאים לתפקידו, מכיר היטב את עבודת המשטרה מלמטה ועד למעלה, ממש סוג של איש נכון במקום הנכון, מה שבדרך כלל חסר בממשלה הזו.

אשמה המנטליות. אשמה השיטה. כשאין קווים אדומים, כשאין סייגים ברורים, כשאין אפס סובלנות לאלימות ולהפרת חוק, אז אין כלום.

יצא לי לבלות כמה שנים בניו יורק, על ה"תפר" בין דייויד דינקינס לרודי ג'וליאני. בין ניו יורק האלימה, הרצחנית, המשתוללת, לבין העיר המדהימה והרוגעת שמסר ג'וליאני אחר כך לבלומברג.

לא הייתה שם נוסחת פלא. פשוט כסף, אמצעים וים של שוטרים גברתנים. אין דרך אחרת. זה עולה הון, אבל זה משלם את עצמו במהירות. זה שווה כל שקל. כי אנשים כבר לא מוכנים לחיות כאן, בטח שלא לגדל כאן ילדים. ועוד לא דיברנו על האלימות בבתי הספר.

כשהפשע יורד, הביטחון האישי עולה, גם הכלכלה נשכרת. בסוף, 3-2 מיליארד נוספים שצריך להשקיע עכשיו ומיד במשטרה, בכל שנה, יחזירו את עצמם פי כמה וכמה במהירות. זה הוכח בכל מקום שבו זה קרה.

צריך לאפס את השעון

תארו לעצמכם שבכל פינת רחוב, בכל חוף, בכל ריכוז מועדונים, יסתובבו שוטרים כל הזמן, סביב השעון. שנהג מתפרע שתוקף נהג אחר בכביש רק כי עקף אותו, יחטוף תוך ארבע דקות שלוש ניידות סביבו ואזיקים על ידיו.

כשזה יקרה, כדרך חיים ושיטה, ולא ב"מבצע שנערך בסוף השבוע נגד נהגי טרקטורונים וג'יפים בחופים", התוצאות יהיו מיידיות. זה שינוי דרמטי ברמת החיים, באיכות החיים, בסגנון החיים. וזה חיוני.

המצב הנוכחי בלתי נסבל. העסק מתפרק. דורות של הזנחה, משטרה נרקבת והולכת, בדפוסי כוח אדם מצחיקים, אמצעים עלובים ומערכת משפט קורסת. ואם כבר תופסים מישהו מתישהו, והוא הולך לכלא, גם שם אנחנו מפגרים. חופשות ולימודים וקציבת עונש וח ?נינות וביקורים וסופי שבוע וקייטנות כלא בלתי נסבלות, שמעמידות באור מגוחך את הרעיון על פיו מי שפושע צריך לתת את הדין.

אין ברירה, צריך להתחיל מההתחלה. לאפס את השעון ולאתחל את המערכת. ישראל צריכה לכונן את עצמה מחדש בכל הקשור לחוק וסדר. כל הזמן, בכל מקום. כל השבטים צריכים לקבל אותו יחס בדיוק. הבנייה הלא חוקית, גם בוואדי ערה, גם בנגב, כמו גם בשטחים. משפחות הפשע. מעלימי המסים.
 
מגזרים שלמים שלא משלמים מסים. אזורים שלמים שמשלמים פרוטקשן. עברייני התנועה, גנבי הרכב, הדוהרים על הג'יפים בחופים. ועוד לא דיברנו על סוחרי הסמים. כולם צריכים ללמוד, מחדש, שיש כאן בעל בית והוא לא השתגע. להפך. הוא הבין.

בלוגים של בן כספית
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן כספית

צילום: דעות

עיתונאי, משפטן, ישראלי. היה בעבר שליח 'מעריב' בניו-יורק. כתב ופרשן מדיני-פוליטי-בטחוני. כתב שלושה ספרים וסיקר חמישה ראשי ממשלה

לכל הטורים של בן כספית

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים