בדימונה מבקשים: רחוב ע"ש דודו טופז
תושבי דימונה לא שוכחים כי הבדרן ניסה להקים בעירם את פארק הילדים דודולנד והיה בן בית בעיר הדרומית. על כן הם מבקשים להנציחו
- מותו של מלך הרייטינג: ערוץ מיוחד
- מאות הגיעו להלווייתו של דודו טופז
- גלריית תמונות מהלווייתו של טופז
פרויקט הדודולנד בדימונה צילום ארכיון: דודו גרינשפן
הקשר המיוחד בין הבדרן לבין העיר נוצר כאשר החליט לבנות מרכז קניות חדש על הכביש לאילת, מול הכניסה הראשית לעיר.
"דודו הגיע במפתיע, כשהוא מלווה בצלמים, והחל להפליג בשבחו של אתר הדודולנד", סיפר כהן. "היו לדודו תכניות מדהימות, כמו להקים ארמונות לילדים, מסלולי קרטינג, מפלי מים ועוד רעיונות שיכולים היו להתחרות בפארקים לילדים שברחבי העולם".
כהן הוסיף: "כדי לממש את החלום הזה, דרוש היה כסף, ועל הנושא הזה בסופו של דבר התפוצץ הרעיון. לזכותו של דודו ייאמר, כי כאשר הגיע לדימונה הוא הסתובב בשנים 2005-2004, והרגיש כמו בבית".
ראש העירייה סיפר כיצד טופז שוחח עם התושבים בגובה העיניים, והוקף בהרבה אהבה. "כאשר סגן ראש העיר, יוסי עזריאל, נפטר ממחלה ממארת בשנת 2006 דודו התייחס לכך באחת התכניות שלו וגייס כספים שהיו דרושים כדי לממן את הטיפול הרפואי, שבסופו של דבר לא עזר", אמר.
התייחס גם לאירועים האחרונים: "למרות ההמיוחסים לדודו טופז, אנחנו לא שוכחים את רגעי הנחת שהסב לתושבי העיר כאשר הסתובב בין הילדים, חילק חתימות והזמין את ילדי דימונה לתכניות שלו ולביתו, כהגשמת חלק מחלום בר-מצווה של אותם ילדים. כנראה, שלא סתם פונים תושבי דימונה אלי מאז הלוויה ומבקשים להנציח את שמו של דודו, למרות שהפרויקט שלו לא יצא לפועל".
"נסיך טלוויזיוני שעוזר לחלשים בחברה"
חלומו של טופז להקים בפאתי דימונה את פארק הדודולנד הגיע עד לכדי הנחת אבן פינה בשנת 2003, כאשר ראש העירייה היה גבי ללוש. כיום נמצא במקום מרכז קניות מודרני, אך אין כל זכר לחלום של טופז להקים את פארק הילדים.
"הייתה זו אכזבה גדולה בשבילנו שפרויקט הדודולנד לא קם", אמר אורי דן, הבעלים של כפר השעשועים שבמרכז הקניות החדש. "חלמנו שילדים יגרמו להורים לעצור כאן בדרך לאילת ולקנות. למרות שהפרויקט לא קם, הקהל בדימונה תמיד אהב את דודו, וראה בו נסיך טלוויזיוני שעוזר לחלשים בחברה. אני נזכר בו כשהיה כאן, ובאתר הזה היה רק חול ואבק. דודו הופיע עם הרבה אמנים מהשורה הראשונה ונתן לנו תקוות גדולות. נתגעגע לדודו".
יילנה זיידמן, מהחנות טרקלין חשמל: "אני מרגישה כאב על דודו. כאשר עליתי לארץ רק תכנית אחת
הבנתי בטלוויזיה בעברית, הייתה התכנית של דודו טופז. רק דרכו למדתי עברית. חבל שהסוף שלו היה כזה טרגי, ויכול להיות שאם הוא היה מופנה לטיפול פסיכיאטרי חייו היו ניצלים. מבחינתי, הוא היה צריך פסיכיאטר ולא כלא".
דליה דריי, מנהלת מרכז פרץ, שאמור היה להקים את הדודולנד, אמרה כי בחברה לקחו קשה את הידיעה על מותו. "מנהל החברה, אייל פרץ, שבזמנו ישב עם דודו חודשים על פרויקט הדודולנד, היה בהלוויה של דודו", סיפרה. "דודו תמיד אחר לנו: 'אני אקים את הפרויקט הזה, כי זה החלום שלי, שהילדים שלי יבואו ליהנות מזה'. דודו ביקר הרבה בדימונה, וחבל שהכול נהרס".
אריה אסרף, תושב העיר העובד במרכז החדש: "עם כל הצער שבדבר, ומבלי להצדיק את המעשים הלא טובים המיוחסים לו, אני מקווה שיזכרו לדודו את הדברים הטובים".
נא להמתין לטעינת התגובות
