עידוד הילודה לא טוב לסביבה
תמיכה בהולדת ילדים יוצרת אפקט חברתי הפוך. במקום לספק רווחה לחלק מהציבור, היא מורידה את רמת החיים של כולם
למדינות רבות במערב יש מדיניות של תמיכה במשפחות עם ילדים, וישראל אינה שונה בכך. מלבד הרצון להבטיח לילדים תנאי חיים בסיסיים, מניע נוסף לתמיכה זו הוא צורך בחידוש האוכלוסייה. לפי שיטת הפנסיה התקציבית, שנפוצה באירופה וקיימת גם בישראל, הפנסיה משולמת על ידי הממשלה מתוך המסים שמשלמים העובדים הנוכחיים. נוצר מעין משחק פירמידה, שבו חייבים להוולד מספיק ילדים כדי לממן את הפנסיה של דור ההורים.השיטה הזו, כמו כל משחק פירמידה, אינה בת-קיימא וכבר שנים שהיא מגלה סימני חולשה ומוחלפת. בישראל, למשל, הפנסיה במשק הפרטי היא צוברת – כל אחד חוסך לעצמו ומממן את הפנסיה מעבודתו שלו – וגם במגזר הציבורי כל העובדים החדשים הועברו לשיטה זו.

הסיבה שהשיטה התקציבית אינה בת-קיימא היא שילדים, מה לעשות, צורכים במהלך חייהם אנרגיה, משאבים טבעיים, שטח מחיה, מים וכדומה – כמו כל אדם אחר. כדי לקיים ילד, צריך לצרוך את המשאבים האלה שחלקם מתכלים (או, לכל הפחות, מתחדשים לאט יותר משהם נצרכים). לכן, תמיכה בהולדת ילדים יוצרת אפקט חברתי הפוך מהרצוי: במקום לספק רווחה לחלק
מספיק להרהר בהיטל הבצורת כדי להבין זאת: במדינה של שלושה מיליון איש, הכנרת לא הדלדלה בקצב כזה גם בשנות בצורת, ושנות הבצורת היו מועטות יותר עקב פליטות גזי-חממה נמוכות יותר, שנבעו מפחות אנשים שצורכים אנרגיה.

קצבאות הילודה בישראל בנויות לתחזוק משחק הפירמידה. משפחה ברוכת ילדים יכולה לקבל בחודש כמעט 2,000 שקל לגידול הילדים (כפי שמדגים הגרף, המבוסס על נתוני הביטוח הלאומי). לא קשה לראות את הקפיצה בגודל הקצבה לילד השני והשלישי, שהיא כידוע הסדר שנועד לא לעידוד הילודה, אלא לעידוד הקואליציה.
בשיטה הכלכלית של היום, שבה איננו תלויים עוד בילודה לצורך קיום הסדרי הפנסיה, אין יותר הצדקה לתמיכה הזו. ביטול התמיכה יוביל לירידה בילודה בעיקר במשפחות גדולות, כפי שהראה דוח בנק ישראל ל-2007.
הילדים שכן יוולדו יזכו לאיכות חיים טובה יותר, מכיוון שהמשאבים אותם הם צריכים (מים ואנרגיה) יהיו זמינים יותר, והם יחיו בעולם נקי יותר וחם פחות. בעד תוצאה כזו היינו משלמים בשמחה כסף טוב, אין סיבה שלא ננצל את האפשרות להשיג תוצאה זו וגם לחסוך כסף.
המאמר פורסם בבלוג הירוק "וואסבי", שחזר לעשות טיפה בלאגן. הכותב הוא סטודנט לתואר שני במחלקה לאנרגיה סולארית באוניברסיטת תל אביב










נא להמתין לטעינת התגובות


