לתרבות הנבטית אתם דואגים

את הזעקה המוצדקת שקמה בעקבות הוונדליזם בעבדת צריך להשוות למדיניות הרפה שלנו נגד הפגיעה המוסלמית בקודש הקודשים בהר הבית

נדב העצני | 8/10/2009 15:18

הארץ הזדעזעה בימים האחרונים מההשחתה המכוונת של האתר הארכיאולוגי בעבדת. העמודים הראשונים מלאו דיווחים קשים על הוונדליזם בנגב, כשאמצעי התקשורת מתחרים אלה באלה בסופרלטיבים החריפים. כלי תקשורת מכובד הכתיר את ההשחתה "חילול הקודש", בעוד מזכ"ל הוועד הישראלי לאונסק"ו צוטט בהבלטה כשהוא קובע שמדובר ב"פשע נגד התרבות האנושית".

גם הרשויות פעלו בנחרצות, ולא עברו 24 שעות מגילוי ההרס וכבר נעצרו חשודים. התגובה הציבורית והמשטרתית מוצדקת, כמובן. אלא שמי שישווה את התגובה הנחרצת לעבדת אל מול האפתיות כלפי ההרס המתרחש באתרי העתיקות החשובים ביותר בארץ-בירושלים - ישתומם מאוד.

מזה שנים מתבצעים הרס והשחתה שיטתיים, רחבי היקף, בהר הבית ובמקומות אחרים. הכל נעשה בניגוד לחוק ובכוונה מפורשת למחוק כל שריד לתרבות ולמורשת של מי שאינו מוסלמי. והנה, בניגוד לפעולה האסרטיבית בעבדת-רשות העתיקות, המשטרה, והממשלה עומדים כמעט משותקים, בג"ץ מגמגם, והעיתונות שותקת.

פרדוקס היהודים

כך מתגלה פער מסתורי בין ההתייחסות להרס בעבדת לבין זה שבהר הבית. בעבדת נמצאו שרידים לתרבות הנבטית, בירושלים טמונים סימני כל התרבויות שקיננו כאן ושרידי מקום הפולחן הקדוש ביותר לעם היהודי. והנה, מול חבלה בשרידי הציוויליזציה הנבטית אנחנו מזנקים בדריכות, ודווקא כלפי חיסול שיטתי ומכוון של ערש היהדות-אנחנו משותקים.

רק בחודש יולי האחרון סיים בג"ץ, אחרי ארבע שנים, טיפול רפה בעתירה שהגיש הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית נגד ההרס השיטתי שעורכים המוסלמים ליד חומת העופל בעיר העתיקה. הוואקף התעקש להפוך את שולי החומה לבית קברות מוסלמי, כדי למנוע גישה לתפארת העבר, שאין לה כל זיקה למוסלמים. ואילו מדינת ישראל, על גופיה השונים, התעקשה שלא לעשות דבר, מאימת האלימות הערבית.

ההשתוללות הערבית היא כבר תופעה ארוכת שנים,

הניזונה מאזלת היד הישראלית. היא החריפה מאז אמצע שנות התשעים והסכמי אוסלו, כאשר המוסלמים עושים כל מאמץ לנתק כל קשר בינינו לבין הארץ הזו. מצד אחד, הם מנסים להמציא היסטוריה וארכיאולוגיה פלסטינית יש מאין, ומהצד המשלים, הם מתאמצים לעקור את שרידי שורשינו אפילו ממעבה האדמה. לכן הוצאו מתחתית הר הבית מאות משאיות מלאות בשרידים ארכיאולוגיים שערכם עולה מאות מונים על שרידי כל עיר נבטית.

לכן נבנו שני מסגדים תת קרקעיים, רחבי ידיים, בשערי חולדה ובאורוות שלמה. הרס העתיקות מלווה בהסתה ובאלימות, בדיוק כמו זו שהתחדשה באחרונה ביוזמת הרשות הפלסטינית והתנועה האיסלמית. וכמובן, תגובת רשויות החוק שלנו רפה ואומללה. מה שמובן מאליו לגבי ונדליזם בנגב לא רלוונטי כלפי קודש הקודשים בהר הבית. הפרדוקס המופלא של מדינת היהודים.