תפיסת ספינת הנשק: עבודה של שוטר תנועה
לפני שיתפתחו פה מיתוסים, ומערכת הביטחון תדרוש תוספת תקציב, צריך לשים את הדברים על השולחן: תפיסת "פראנקופ" איננה מבצע אנטבה
שעה ארוכה עמדנו שם, בשולי הכביש הסואן, זה מול זה: ניידת משטרה ישראלית דרוכה לעימות, ומכונית שבתוכה עבריין תנועה מסוכן, כלי הרג המוני פוטנציאלי על הכביש. רק כשהושלם מבצע ההשתלטות, הדוח נרשם והמכונית המוחרמת נגררה לתחנה, הרשינו לעצמנו לפלוט אנחת רווחה. אחר כך הגיעו הברכות מראש הממשלה, משר הביטחון ומהמפכ"ל. זו הייתה תחושה מרגשת.
מגוחך, לא? מדובר הרי במשהו שקורה מדי יום, עשרות פעמים. ניידת משטרה עושה את תפקידה, עבריין תנועה סופג את שלו. אבל זה, בשינויים קלים בלבד, התיאור שנתנו לוחמי חיל הים לתקשורת המתמסרת בהתלהבות, על מבצע הלכידה של אוניית הנשק "פראנקופ": ספינה לא חמושה, שצוותה כלל לא ידע מה יש בבטן המכולות שהיא נושאת, ונעצרה בלי שום התנגדות במבצע משטרתי שגרתי.
לכידת ה"פראנקופ" היא מעשה מבורך, על אף שהשפעתה על מפעל העברת הנשק מאיראן לחיזבאללה או לחמאס היא שולית. לא היה על סיפונה שום דבר שאין לחיזבאללה כבר היום בכמויות גדולות, אבל האיראנים ייאלצו לשנות קצת נתיבים ושיטות, עכשיו כשהתברר להם כמה אלו חשופים למודיעין הישראלי. במלחמת ההתשה הארוכה נגד הברחות הנשק זהו הישג קטן אך משמח.
אבל הצעד הקטן נגד איראן הוא צעד ענק במלחמת ההסברה שמנהלת מערכת הביטחון. לא, לא מול העולם, שמשום מה מגלה אדישות מוחלטת להחרמת המכס הנועזת. המערכה האמיתית היא כמובן על הלבבות והמוחות שלנו, אזרחי ישראל. היא נועדה לשמר את התפיסה שלפיה ביטחון וצבא חד הם, מערכת הביטחון היא היחידה שיודעת לעשות פה משהו, ומה שהיא עושה הוא טוב מעצם בריאתו.
המרחק לקיבעון תודעתי קצר
לוחמי הקומנדו הימי הם שעלו על ה"פראנקופ", כמובן. שייטת 13 היא אכן יחידה מקצועית ומעולה, אבל המיומנות המיוחדת של אנשיה לא ממש נדרשה לפעולה הזו: הצוות התמים של ה"פראנקופ" לא גילה שום התנגדות, וכל שוטר של משמר החופים היה יכול לבצע אותה מלאכה בקלות.
אחרי המבצע שוגרו הכתבים הצבאיים, שזה עתה מיששו בהתרגשות כל פצצת מרגמה, אל צוותי הסט"ילים שאבטחו את הפעולה, ואלה תיארו בחדווה חיילית מובנת את תחושותיהם. הכל במסגרת שותפותו מרצון של צה"ל בהפקה הגדולה, שנועדה לתת לנו תחושה שגם ניצלנו מצרה גדולה וגם - ממש כמו באנטבה - היטינו את הכף בכוחה של מכת קומנדו נועזת.
למה זה כואב לי, אתם שואלים? כי מכאן קצר המרחק לקיבעון התודעתי, שמכוחו אנחנו באמת מאמינים שאבחה אחת של כוח צבאי פותרת הכל, ושאין לה תחליף. זה הקיבעון
זה הקיבעון שבו מאמינים רוב הישראלים, שמכה מתואמת של חיל האוויר אכן תפתור באחת את דילמת הגרעין האיראנית. זה הקיבעון שמכוחו כל פרויקט לאומי מוטל על מערכת הביטחון, ובתמורה היא מקבלת כל תקציב שהיא דורשת.
לכידת ה"פראנקופ" אינה שונה במהותה ממעצר של עבריין תנועה, השפעתה על הביטחון הלאומי לא תהיה גדולה בהרבה. השפעתו המזיקה של הפסטיבל שאפף אותה, מבית מדרשם של קברניטים ציניים ובשיתוף פעולה של הצבא והתקשורת, היא גדולה וחשובה בהרבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
