מדור חדש: תורת היח"צות

אני מוכן לעשות ספונג'ה בבית העיתונאי עבור אייטם, אבל לא לספוג קללות שעלולות להרעיד לי את הביבלך. מדי יום שישי: היחצ"ן תמיר האס עם הודעה מסודרת לעיתונות

תמיר האס | 13/11/2009 10:00

"אתה לא מזהה אותי!? אני עורכת ידועה! עכשיו תעשה עליי גוגל!". נראה שמישהי הייתה בתקופה הזו של החודש, או שיחסיה עם בעלה\אשתה עלו על שרטון יום קודם, אבל קרוב לוודאי שהיא סתם רעה. זה קרה כשטיפלתי בתקציב היח"צ של אירוע בינלאומי, בתחום חדש עבורי. טילפנתי לאותה עיתונאית שכנראה הספיקה להתקדם די מהר בתחום (או שהפרטים שהיו ברשותי לא היו מעודכנים, אבל תודו שהאופציה הראשונה נשמעת טוב יותר) ולצערי, פניתי אליה כעיתונאית ולא כעורכת. והיא, התעצבנה וירתה: "אתה בושה למקצוע" "בושה למשרדך" ומחמאות נוספות

אם זה היה קורה שנה קודם, יש מצב שהיו רועדים לי ה"ביבלך", אך מאחר והספקתי להכיר שניים שלושה עיתונאים, זה לא קרה. די הופתעתי מהמקרה. מה? אני אמור להכיר כל עיתונאי (סליחה,"עורך")? ברור שלא, יש אלפים. הבעיה היא עם עיתונאים ששכחו איך להתנהג. מלחמות האגו הובילו לאגואיזם בפני עצמו, ומשם לגסות רוח קיצונית.

כדאי לדייק: לא מדובר פה על אתיקה, אלא על נימוס. נכון, עיתונאים הם עם עסוק, אבל גם האדם העסוק ביותר יכול להרשות לעצמו להתנהג בצורה נאותה, ואין שום סיבה להשתמש בכל מילה העולה על הדעת כי "היחצ"ן יספוג הכל בשביל אייטם". תחסכו במילים. אתם יודעים לעשות זאת היטב לא פעם כשמוצע לכם אייטם והתשובה היא דממה וניתוק.

אנה וינטור מזועזעת בעקבות עוגת קצפת שספגה בפנים. איי-פי

העורכת הסוררת כמובן איננה לבד בצמרת. "אתה המיץ של הזבל!, זבל בן זבל, כל היחצנים זבלים", אמר לי איקס. ואני? לא הספקתי אפילו להגיד "שלום". אחר כך הוא טילפן להתנצל והסביר שהיה עצבני כי שנייה לפני כן גילה שיועץ התק' של חברת XYZ שיקר לו בפנים.

את אותו יועץ תקשורת מהפסקה הקודמת פגשתי בכנס. אמרתי לו "זה אתה שמטפל בחברת XYZ?", והוא ענה:"כן, אני מבין ששמי הולך לפני". השבתי לו "כן, אומרים שאתה חתיכת חרא". הוא לא הבין, אז ביקשתי ממנו שיפסיק לשקר לעיתונאים כי זה לא יפה, ואחר כך אני ואחרים שכמותי מקבלים על הראש. והלכתי.

לפני כשבועיים הצעתי לעיתונאי אייטם, והוא אמר "יכול להיות". שאלתי אותו כמה הוא רציני וכמה מעוניין והוא ענה "לא יודע". אז המשכתי הלאה. כשנכנס האייטם לכלי תקשורת אחר, הוא טלפן וצעק: "למה לא שמרתי לי, חצוף, קח לך חודש בלי לטלפן אליי". אני חצוף? הוא אפילו לא רמז שהאייטם "עושה לו את זה". הוא יכול היה לציין

שעד מחר הוא ישאל את העורכת, או שישיב לי תוך ימים מספר. יש אייטמים שהם תלויים באירועי התקופה, ואין שום סיבה שאני אשאר תלוי באוויר. הוא צריך לתת דין וחשבון לעורכת שלו ואני - ללקוח.

מאיום ההתנתקות הזמנית לא התרגשתי. כאילו מה? בפעם הבאה שיהיה לי אייטם טוב הוא יגמגם או יגיד לעורכת שהוא פספס אותו כי העניש אותי? אני מוכן לשלם כדי לראות את זה. הדבר המרגיז זה שהוא הרשה לעצמו לאיים עליי בכזו קלות, בזמן שאיום זה בפועל עלול למנוע מהציבור מידע פוטנציאלי במשך חודש.

נכון, יש לא מעט עיתונאים מקסימים ועם חלקם פיתחתי חברות אמת, אבל נראה שיש כאלו שמעצם עיסוקם בעיתונות, ומעצם עיסוקנו כיחצ"נים, מרשים לעצמם להיות גסי רוח. לסיכום יש לי הודעה לעיתונות. אמנם יש לי עמוד שדרה, אבל אני אדם של פשרות, אז כפי שרמזתי בהתחלה, אתם מוזמנים להתקשר ל-0541234567. אני אעשה ספונג'ה - אתם תפרסמו את האייטם. ואין צורך בתשלום עבור נסיעות.