ממחזרים מתכות. לא בהרצליה
לערן הילרוביץ' היה רעיון פשוט: למחזר גם מתכות. הוא הקים חברה, גייס אומנים שהופכים את המתכת לפסלים ואפילו זכה לשיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה. כשנתקל בבירוקרטיה של עיריית הרצליה כמעט התייאש. אבל אז, נזכר במטרה שהביאה אותו לתחום: להביא לשינוי אמיתי
בעקבות קורס "מנהיגות סביבתית" התחיל ערן הילרוביץ' (26), עובד היי-טק וסטודנט הנדסת אלקטרוניקה, לצעוד בירוק. הוא גילה, לתדהמתו, שקופסאות השימורים והמתכות הקלות לא ממוחזרות ובחר להיכנס לנישה סביבתית זו. הוא הקים חברה ונלחם לזכות בשיתוף פעולה עם רשויות, גופים מסחריים ואנשים פרטיים. הוא לא האמין, למשל, שייתקל בעירייה שמקבלת עבור המטרה כסף ולא טורחת לנצל אותו. ישראל ממחזרת, גרסת הרצליה.
תחילת סיפור בקורס של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. בעקבותיו נחשף הילרוביץ' לסקר שערך המשרד להגנת הסביבה אשר בחן את הפסולת הארצית וגילה שמתכות קטנות כדוגמת קופסאות שימורים ותרסיסים למיניהם לא ממוחזרים ואז הוא הבין שמשהו כאן לא בסדר, כיוון שמתכת היא אחד החומרים הכי פשוטים למיחזור. "לפני שנכנסתי לפרויקט הייתי בטיול בניו זילנד ואוסטרליה, שם המיחזור הוא טבעי ונורמלי, כולם ממחזרים, ישנם בתים אפילו בלי פח רגיל", מספר הילרוביץ'. "כשחזרתי ארצה נכנס בי חיידק המיחזור, התחלתי למחזר ולהיות מעורב. תסכל אותי שקופסאות השימורים, הקלים כל כך למיחזור, נזרקים לפח".
במדינת ישראל ממחזרים מדי שנה כ-750 אלף טון של מתכות מאסיביות: מכוניות, משאיות, טנקים וברזלים כבדים, אך את המתכות הקטנות איש לא ממחזר משום שהן תופסות הרבה נפח ומייצרות מעט משקל של חומר ממוחזר ולכן לא משתלם כלכלית למחזר אותם.
הילרוביץ' האמין שניתן לשנות את זה והחליט לעזוב את ההיי-טק ולהקים עסק למיחזור מתכות קטנות בשם קואלה. "השם מתחבר גם לאוסטרליה שהיוותה השראה וגם כי קואלה מחבק עצים כמו הכינוי גנאי שנדבק בארגונים הירוקים", מסביר הילרוביץ'. העסק התקשה להמריא עד לעזרה שקיבל מהמשרד להגנת הסביבה.
המשרד להגנת הסביבה מטיל מאז שנת 2007 היטל הטמנה על הרשויות המקומיות, ב- 2007 כל עירייה שילמה כעשרה שקלים על כל טון פסולת שהיא שולחת להטמנה ולא ממחזרת, מאז המס עולה בהדרגה בעשרה שקלים בכל שנה, לפחות עד שנת 2011, שם אמורות העיריות להגיע להיטל של 50 שקלים עבור כל טון פסולת.
המס נועד לעודד עיריות למחזר. על כל פסולת ממחוזרת העירייה לא משלמת, יתרה מכך, כל כספי מסי ההטמנה הולכים לקרן לשמירת ניקיון וכולו מוקדש למיחזור. העירייה אף יכולה לקבל את
הילרוביץ' הבין את הפוטנציאל הטמון בכך והחל להיפגש באופן שוטף עם הרשויות המקומיות. עיריית הרצליה הייתה הראשונה להגיש בקשה לשימוש בכספי היטלי ההטמנה לרכישת מתקני מיחזור מתכות, הבקשה אושרה בינואר 2009 והעירייה קיבלה 240 אלף שקל לטובת הפרויקט, כסף שיכול להיות מנוצל עד סוף שנת 2009 ובמידה ולא ינוצל יוחזר למשרד להגנת הסביבה. את המשך הסיפור אתם כבר יכולים לנחש. כמעט 11 חודשים חלפו מאז ודבר לא קרה.
הילרוביץ' שקיבל אישור לפרויקט מהעירייה ומהמשרד להגנת הסביבה רצה להתחיל לקדם את העניין אך נתקל בקשיים מצד עיריית הרצליה. "מאז האישור לתקציב בינואר 2009 אני מנסה לתפוס אותם ולהתחיל לעבוד, מצד אחד יש את מחלקת איכות הסביבה בעירייה שמאוד תומכת בפרויקט ומקדמת אותו אך מצד שני יש את מחלקת 'שאיפה', האחראית לתפעול ואותם מאוד קשה להשיג", מספר הילרוביץ' בתסכול.
"לקח לי חודשים להיפגש איתם, לבסוף, כשנפגשנו, הם הראו נכונות אך מאז הם שוב נעלמו ולא ענו לטלפונים". לפני חודשיים פנה גם ראש העירייה, יעל גרמן, היא התחילה להזיז את העניינים וסוכם על פיילוט של שלושה מתקנים כאשר במידה והמתקנים יוכיחו את עצמם אז העירייה תקנה 20 מתקנים נוספים.
לדברי הילרוביץ', התנאים היו אמורים להישלח תוך שבוע, "זה היה לפני חודש ומאז לא חזרו אליי עם תשובה, אני מנסה להשיג אותם ללא הצלחה מיוחדת, פעמיים ענו לי ואמרו שזה בטיפול. העירייה קיבלה כסף לפרויקט ואם היא לא תשתמש בו בחודש וקצת שנותרו היא תאבד אותו".
עיריית הרצליה טוענת כי אכן סוכם על פיילוט עם שלושה מתקנים שיוצבו במקומות שונים בעיר ובמידה והפיילוט יעלה יפה, תישקל ההתקשרות לקניית מתקנים נוספים. בעניין תפוגת הכסף, העירייה פנתה למשרד להגנת הסביבה בבקשה להאריך את תוקף מתן התקציב בשישה חדשים נוספים בכדי לערוך את הניסוי בצורה רצינית וסדורה. בעירייה טוענים כי "מפני שמדובר בקבלן יחיד שממחזר מתכות קטנות בארץ ואין עדיין ניסיון בפינוי המתקנים ובאופן התנהגות האוכלוסייה אל המתקנים, היא לא מעוניינת לשבש את עבודת המטה המסודרת והזהירה שבה היא נוקטת ביצירת התקשרות לפני בדיקה של הנושא".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "בקשתה של עיריית הרצליה תדון במסגרת ועדת התמיכות לקרן של המשרד וכרגע עדיין אין תשובה האם היא תקבל הארכה לתקציב. עברה שנה מאז הבקשה של עיריית הרצליה ובינתיים עוד עשר רשויות שונות הגישו בקשה לשימוש בכספי מיחזור הפסולת להקמת מתקני מיחזור מתכות, ככל הנראה, אם יתקבלו האישורים הדרושים יכנסו כ- 400 מתקני מיחזור מתכות לשימוש בשנה הקרובה".
כיום ישנם מתקנים במפעל בירוחם, במפעל בבית השיטה, בקיבוצים עדי וחצבה, בכל רמת הנגב וכן בירושלים במסגרת מרכז מיחזור. "הסיסמה שלי תמיד היא: 80 מיליון שקלים מוטמנים באדמה, בואו נעשה עם זה משהו", אומר הילרוביץ' בעיניים נוצצות.
"יש הרבה פרויקטים רווחים של מתכות גדולות, בשדות תעופה או במפעלים, זה הרבה כסף, אבל המטרה שלי היא אחרת, אני רוצה מודעות ענק למיחזור, אני רוצה שאנשים יבינו שהם יוצרים פסולת ויתבאסו מזה, כמו שיש כלוב לבקבוקים בהמון רחובות אז שיהיו גם מתקני מיחזור מתכות, חשוב שאנשים יפנו לרשויות המקומיות וידרשו להציב מתקן מיחזור ליד הבית, שיהיה מתקן לכל ילד".
עדכוני חדשות לסלולרי שלך
נא להמתין לטעינת התגובות
