הצעת חוק: בעלות על עיתון - רק לישראלים
קבוצה של ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה יוזמת הצעת חוק המבקשת לאסור על מי שאינו אזרח או תושב ישראלי לשלוט על עיתון. "זה עניין דמוקרטי"
יוזמת חקיקה חדשה בכנסת מבקשת להגביל את השליטה של תושבי חוץ בכלי התקשורת בישראל. קבוצה גדולה של ח"כים ובהם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון (קדימה), שותפים להצעת החוק הקובעת כי לא ניתן יהיה להעניק רישיון לבעלות עיתון למי שאינו אזרח או תושב ישראלי.
"לא יינתן רישיון, אלא אם המבקש הינו אזרח ותושב ישראל ו/או תאגיד רשום בישראל, אשר היכולת לכוון את פעולתו ו-51% לפחות מכל אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, הם בידי אזרחים ישראלים ותושבי ישראל", נכתב בהצעת החוק.
בין השותפים להצעת החוק חברי כנסת מטעם הליכוד, דניאל בן סימון ואיתן כבל (עבודה), יו"ר סיעת ש"ס אברהם מיכאלי, יו"ר סיעת יהדות התורה מנחם אליעזר מוזס, ויו"ר סיעת רע"ם-תע"ל אחמד טיבי.
"מטרת הצעת החוק היא לעשות סדר בעולם העיתונות הישראלי ולשנות מצב בו אדם שאינו תושב המדינה ומרכז חייו אינו בישראל, יכול באמצעות כספו להחזיק עיתון, ולהשתמש בו כסוג של שופר לייצוג אינטרסים ברורים, וכל זאת כאשר מרבית הקוראים לא תמיד יודעים או מבינים מה האינטרס החבוי של אותו מוציא לאור, העושה זאת לעתים בחינם", הסביר ח"כ חסון.
לדבריו, "היום מדובר בשלדון אדלסון, שהוא אזרח זר והבעלים של ישראל היום, מחר להבדיל ירצה איש עסקים סעודי לפתוח עיתון, להשתלט כאן על השיח הציבורי ולהשפיע על דעת הקהל בישראל בלי שאנחנו יודעים דבר וחצי דבר איזה אינטרסים הוא מייצג ומהם מטרותיו. מדובר בעניין עקרוני הנוגע לדמוקרטיה הישראלית".
ח"כ חסון ציין כי מי שלא מקיים את חייו בארץ, לא ראוי שיהיה בעלים של כלי תקשורת בעל השפעה רבה. "אנחנו רוצים לקבוע בהצעת החוק כי מי שלא חי כאן ומרכז חייו לא כאן לא ראוי שיהיה בעל שליטה בעיתון שהוא אחד מהכלים החשובים ביותר של חברה דמוקרטית", אמר. "הגבלות כאלה קיימות למשל על ערוצי הטלוויזיה ועל בזק. לבעלי שליטה בעיתון יש לעיתים אינטרסים חבויים ובשל עוצמתם הכלכלית יכולה להיות להם השפעה שלילית מסוכנת על הדמוקרטיה הישראלית".
ח"כ אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל) צירף להצעה תיקון לפיה היא תחול רק על עיתון גדול בעל תפוצה של למעלה מ-50 אלף עותקים ליום. אולם, ההגבלות שבהצעת החוק
ח"כ בן סימון, אחד השותפים ליוזמת החקיקה, הוסיף ואמר: "אין לי בעיה שמישהו יחלק במדינה עיתון חינם אבל יש לי בעיה עם הזהות של האדם שעומד מאחורי אותו עיתון. אני לא יודע את מניעיו והוא נוגע פה בקודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית, בעיצוב פניה של החברה הישראלית, בקביעת הנורמות והערכים שלה".
לדבריו, "להחזיק עיתון ביד בחברה דמוקרטית זה המפתח לעיצוב החברה. אני באופן אישי מרגיש רע כשאדם שעשה את רוב כספו בבתי קזינו או באמצעות בתי קזינו שלא יודע מילה עברית ושלא גר כאן יחזיק במפתח הזה".
ח"כ בן סימון שעבד כעיתונאי בהארץ לפני שנכנס לחיים הפוליטיים, ציין כי בבעלות העיתון ישנו שותף זר. "יש לו כשלושים אחוז מהשליטה בעיתון", סיפר. "אין לי בעיה של השתתפות גורם זר. הבעיה היא כשהגורם הזר הוא השולט הבלעדי. הוא לא גר כאן. אני רוצה לדעת מה מטרותיו, למה הוא חותר, מה הוא רוצה שכן רווח הוא לא רואה מזה. אני רוצה שהוא יספר פעם לציבור הישראלי למה הוא מחלק מאות אלפי עותקים חינם. איזה ערכים הוא רוצה לקדם".
עוד הוא אמר כי "המדינה חייבת לגונן על עצמה במצב כזה כדי למנוע השתלטות של גורם זר על הדיון הפנימי בה". ח"כ כבל הוסיף כי "החשיבות בהצעת החוק היא בראש ובראשונה הצורך בכך שהתקשורת הישראלית תונהג על ידי ישראלים שמכירים ומודעים למה שקורה במדינה. תקשורת היא לא רק ביזנס".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "העיתונות הכתובה היא אחד מהמכשירים המרכזיים לקיומה של שיטת ממשל דמוקרטית ובעלת תפקיד מרכזי וזאת הן בהיותה ספק מידע והן בתפקידה בגיבוש עמדות הקורא באמצעות הבאת דברי פרשנות, העלאת דעות וביקורת. העיקרון בדבר קיומה של עיתונות חופשית, אחראית ומקצועית הינו עיקרון ראשון במעלה".
כמו כן נטען כי "בשים לב לעקרונות אלה ובשל כוחה של העיתונות הכתובה, לא יכול להיות חולק כי עיתון עלול להוות מוקד כח ואף לשמש ככלי רב עוצמה והשפעה בידי גורמים שמניעיהם אינם ברורים, לרבות גורמים עוינים למדינה".
עוד נאמר בדברי ההסבר כי "הניסיון מלמד שלבעל השליטה בעיתון עשויה להיות השפעה מכרעת על טיבו של העיתון ותכניו, לרבות אפשרות להשפעה מתמדת ומשמעותית על מדיניות העיתון, וזאת בין היתר באמצעות מינוי בעלי תפקידים בכירים בו ומימון פעילות העיתון. פועל יוצא מכך שבידי בעל השליטה בעיתון ובידי עורך עיתון יש את היכולת להשפיע בין היתר על סדר היום המדיני, הכלכלי והחברתי במדינה כמו גם על תחומים אחרים הנוגעים לכלל אזרחי ותושבי המדינה".
יוזמי ההצעה מסתמכים גם על המלצות של ועדה ציבורית בראשות חיים צדוק שדנה בתחום העיתונות הכתובה בישראל והגישה בספטמבר 1997 את מסקנותיה.
הוועדה מצאה כי ההחלטות לגבי מדיניות עריכתית בעיתון מחייבות אחריות מובהקת, רגישות רבה, התמצאות רחבה ומחויבות עמוקה למדינה, לאזרחיה ולתושביה. בהתאם המליצה הוועדה כי עורך עיתון רב תפוצה יהיה תושב קבע בישראל. מכאן מציעים יוזמי הצעת החוק לעגן במסגרת החקיקה הראשית מגבלות שיחולו על בעל השליטה בעיתון ועל עורך העיתון, וזאת בהתאם להמלצות ועדת צדוק.
בהצעת החוק מציינים את היוזמים כי כיום חלות מגבלות דומות מסיבות דומות על בעלי שליטה באמצעי תקשורת אלקטרוניים ועל מקבלי זיכיונות לשידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים מכח חוק הרשות השנייה וכן על מקבלי רישיונות לשידורי כבלים, שידורי לווין והפקת חדשות. במקרים אלה נקבע כי מחזיק הרישיון יהיה אזרח ותושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל שהשליטה בו נתונה בידי אזרח ותושב ישראלי או בידי תאגיד הרשום בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
