דוח: הפער בין אשכנזים לבין מזרחים וערבים – גדל

הדוח השנתי של מרכז אדוה לשנת 2008 מצביע על תמונת מצב חברתית עגומה ועל גידול בפערים כמעט בכל התחומים – כלכלה, בריאות וחינוך. גם המשבר הכלכלי לא היטיב עם אזרחי המדינה, שנפגעו ממנו כולם – למעט העשירון העליון, שהמשיך להתעשר

מיכל גרינברג ואפרת זמר | 27/12/2009 0:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שכירים אשכנזים ממשיכים להרוויח יותר מעמיתיהם המזרחים והערבים, והבדלי השכר ביניהם רק גדלו בשנת 2008 - כך עולה מנתוני הדוח השנתי שמפרסם היום (א') מרכז אדווה, המעניק תמונת מצב חברתית על חוסר השוויון בישראל בשנה שעברה. הדוח מצביע כי העשירון העליון המשיך להתעשר, למרות המשבר הכלכלי, בעוד הכנסתם של בני שאר המעמדות הכלכליים נפגעה.
סבלים בעבודה. לא התעשרו בשנה החולפת
סבלים בעבודה. לא התעשרו בשנה החולפת צילום ארכיון: SXC

על פי נתוני הדוח, שכרם של אשכנזים החיים בערים גדל באחוז אחד בשנת 2008, ועמד על 38% מעל השכר הממוצע. לעומת זאת, אם בשנת 2007 שכרו של מזרחי עירוני עמד על 6% מעל השכר הממוצע, בשנת 2008 שכרו ירד לגובה השכר הממוצע.

שכרם של שכירים ערבים עירוניים ירד גם הוא. בשנת 2007 עמד על 71% מהשכר הממוצע, וכיום הוא עומד על 67% מהשכר הממוצע.

בהשוואה של שכרן של נשים לגברים ניתן עדיין למצוא את אותה תמונת מצב עגומה - אישה מרוויחה 63.1% משכרו החודשי של גבר.

שנת 2008 התאפיינה כשנת משבר כלכלי, בה היה צורך להדק את החגורות. עם זאת נתוני הדוח מראים שגם בשנת 2008 המנהלים והעשירון העליון המשיכו להגדיל את חלקם בעוגת ההכנסות, זאת בזמן שבני שאר המעמדות הכלכליים הקטינו הכנסותיהם.
העשירון העליון התעשר בממוצע של 1,703 שקל בחודש

דוגמה להתחזקות העשירון העליון ניתן לראות בעלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל בכיר ב-25 החברות הגדולות בבורסה. בשנת 2008 עלה שכרם של מנהלים בכירים בחברות אלו ב-7% לעומת שנת 2007. שכרו של מנהל בכיר מגיע ל-9.35 מיליון שקל בשנה, זאת בזמן שהשכר ברוב משקי הבית בשנת 2008 הלך וקטן. 

בד בבד עם נתון זה, ניתן לראות שהעשירון העליון הוא היחידי שהגדיל את הכנסתו בשנה החולפת. הכנסתו של עשירון זה עלתה ב-0.4%, עלייה קטנה יותר מאשר בשנים שעברו. עם זאת, הכנסתם של שאר תשעת העשירונים ירדה

בשנה האחרונה.

הכנסת העשירון העליון עומדת על 44,910 שקל בחודש. בכל העשור האחרון ניתן לראות שהכנסותיהם של ארבעת העשירונים התחתונים בשנת 2004 הלכו וקטנו, ואילו העשירון העליון הגדיל את הכנסתו החודשית בממוצע של 1,703 שקל.

בדוח מחולקים הרבדים השונים לשלושה רבדים - רובד מעמד הביניים הוא זה שמרוויח 75%-125% מההכנסה החציונית. על פי הגדרה זו, 62% ממשקי הבית מצויים ברבדים הנמוכים והבינוניים. עם זאת, הרובד הגבוה, המהווה 38% מהאוכלוסייה, חולש על 65.8% מעוגת ההכנסות בישראל.

תקציב סל הבריאות אינו גדל באופן ריאלי ביחס לגידול באוכלוסייה

בכל הנוגע לשירותי הבריאות, הדוח מראה כי ההוצאה בישראל על שירותי הבריאות הולכת וגדלה. ניתן לראות זאת כי ההוצאה החודשית של משקי הבית השונים על ביטוחי בריאות גדלה גם השנה. משקי הבית בעשירון העליון הגדילו את ההוצאות שלהם על ביטוחי בריאות מ-327 שקל בחודש ל-341 שקל. העשירון השני הגדיל את הוצאותיו לביטוחי בריאות וביטוחים משלימים, מ-73 שקל ל-82 שקל.

הציבור מגדיל את השתתפותו הפרטית בתחום הבריאות
הציבור מגדיל את השתתפותו הפרטית בתחום הבריאות צילום ארכיון: ראובן קסטרו

כמו כן, תקציב סל הבריאות אינו גדל באופן ריאלי ביחס לגידול באוכלוסייה. על פי הדוח אם התקציב של סל הבריאות היה מתעדכן, היה עליו לעמוד על 34.8 מיליארד שקל בשנה, לעומת התקציב הנוכחי שעומד על 26.6 מיליארד שקל בשנה.

המשמעות היא שהציבור מגדיל את השתתפותו הפרטית בתחום הבריאות, בזמן שהתקציב אינו גדל בצורה ריאלית.

גם בתחום הפנסיה ניתן לראות את אי השוויון בכסף המצטבר אצל החוסכים: בשנת 2008 משק בית בחמישון העליון הפריש סכום ממוצע של 991 שקל בחודש. לעומת זאת, משק בית בחמישון התחתון הפריש סכום ממוצע של 33 שקל בחודש. המשמעות היא כי כספי הפנסיה שיעמדו לרשות העשירונים העליונים והתחתונים שונים בתכלית ומסמנים פערים חברתיים-כלכליים הולכים ומתרחבים.

רק 5.9% מתושבי עיירות הפיתוח הם סטודנטים

הדוח מצביע גם על ופערים הולכים וגדלים במערכת החינוך הדוח מתרכז הפעם בנתוני הזכאות לבגרות בשנת 2008, בהם ניתן לראות בבירור פער בין האוכלוסיות החזקות מבחינה כלכלית-חברתית לבין האוכלוסיות החלשות. נתונים אלה אינם מפתיעים את מערכת החינוך. זוהי השורה התחתונה כמעט בכל דוח העוסק במערכת החינוך, החל מהזכאות לבגרות ועד למבחני המיצ"ב, ממפת הכיתות הצפופות ועד לפערי המחשוב.

על פי נתוני משרד החינוך, 44% בלבד מהשנתון הרלוונטי זכאים לתעודת בגרות. דוח אדוה מתמקד בנתונים ומגלה כי בהשוואה לשנת 2004, ביישובים המבוססים שיעור הזכאות לבגרות רק הולך ועולה - מ-63.8% בשנת 2004 ל-67.1% בשנת 2008. לעומת זאת, בעיירות הפיתוח שיעור הזכאות לבגרות רק ירד, מ-54.2% בשנת 2004 ל-46.9% בשנת 2008.

גם ביישובים הערביים חלה ירידה משמעותית בשנים אלו. מ-42.4% בשנת 2004 ל-32.4% בלבד בשנת 2008.

הפערים בחינוך נמשכים גם במערכת ההשכלה הגבוהה. על פי הדוח, בשנת 2008 שיעור הסטודנטים תושבי יישובים יהודיים מבוססים בגילאי 29-20 שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה עמד על 10.1%, שיעור כפול מזה של יישובים ערביים – 4.9%. בעיירות הפיתוח מדובר על 5.9% בלבד.

ומסתבר שלא כל הצעדים שננקטים מוכיחים את עצמם. "הפערים קיימים לא רק באוניברסיטאות אלא גם במכללות האקדמיות, זאת למרות שאחד היעדים של חלק מתוכן, המכללות הציבוריות, היה פתיחת הזדמנויות בפני תושבי הפריפריה", מציינים מחברי הדוח, ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס והאלה אבו-חלא.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים