רפורמה סודית ביותר
הרפורמה בתכנון היא קריטית להמשך חיינו באחת המדינות הצפופות בעולם. הבעיה היא שראש הממשלה שומר את כל פרטיה לעצמו
כדי שהרקמה האנושית הצפופה הזו תוכל להתפתח, המדינה זקוקה לתכנון קפדני ולניהול נבון של המשאב הנדיר ביותר-הקרקע. רק באמצעות ראייה כוללת, שמאזנת בין כל הכוחות שמתמודדים על מעט האדמה שנותרה-מסחר מול מגורים, נדל"ן מול שטחים ירוקים - אפשר, איכשהו, להתמודד עם האתגר הזה.
לכן הרפורמה שמקדם ראש הממשלה בחוק התכנון והבנייה היא הסיוט של אנשי תכנון וסביבה רבים. עדיין לא ברור מה היא כוללת-שערורייה בפני עצמה, בהתחשב בעובדה שהיום הרפורמה אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים - אבל הכיוון מריח לא טוב.
בנימין נתניהו מחבב דימויים ציוריים, כאלה שנקלטים היטב בנאום של כמה שניות בפריים טיים. פעם זה היה האיש השמן (משל ל"מיליונים" שמרוויחים עובדי המדינה), את הקדנציה הנוכחית הוא פתח עם נאום המרפסת. לא ייתכן, טען, שאדם יצטרך לצלוח שנים של ביורוקרטיה כדי לסגור גזוזטרה. ברגע שנתניהו שיווק את הדימוי הזה, נאנח באוזניי איש תכנון שצפה את הבאות: המרפסת הזו, אמר, תלווה אותנו זמן רב.
אכן, אין סיבה שסגירת מרפסת תהפוך למבצע שנמרח על פני שנים. אבל כדי להתמודד עם הסרבול הביורוקרטי של מערך הרישוי והבנייה, אין צורך לטלטל מהיסוד את חוק התכנון. נתניהו ארגן לעצמו חיים קלים: במקום לחזק את גופי התכנון ולייעל את הליכי הרישוי, הוא עשה להם דה-לגיטימציה. כמו אז, עם האיש השמן, הוא הציב לעמוד הקלון את הפקידים. כמה נוח. מי אוהב
אלא שבישראל הצפופה, סיסמאות כמו "התייעלות" וקיצור הליכים עלולות להיות מתכון לאסון: קו דק ושברירי מפריד בין התייעלות לפיתוח חסר מעצורים, שבמסגרתו מעט השטחים הפתוחים שנותרו ייפלו בידי טייקוני נדל"ן.
מול כל יזם שרוצה לבנות כפר נופש על החוף, יש ציבור גדול שמוסדות התכנון הם תקוותו האחרונה. מה שבעיני אחד הוא מכשול, עבור השני הוא מימוש זכותו הדמוקרטית.
אחת הזכויות הבסיסיות בדמוקרטיה היא השקיפות. באורח פרדוקסלי, הרפורמה בחוק התכנון והבנייה-שהשקיפות היא בנפשו-מקודמת במסתרים. לקראת סוף השבוע קבלו על כך בחריפות השר להגנת הסביבה ומתכננת המחוז של המשרד ערב הדיון המכריע, הם לא ידעו מה תוכן הרפורמה שמתכוון רה"מ להציג היום בפני שריו. כשכך הרפורמה מתנהלת, אל תתפלאו אם התחנה הבאה תהיה בג"ץ.
aviv67@gmail.com







נא להמתין לטעינת התגובות

