המס שמסכן את מיחזור הברזל

במשרד התמ"ת ממליצים למסות את יצוא הגרוטאות. היצואנים מזהירים שאיסוף הברזל יהפוך ללא כדאי ולמהלך יהיו "השלכות קטסטרופליות" על הסביבה. במפעלי הברזל טוענים: "האיסוף יימשך - והיצואנים לא ייפגעו"

אביב לביא | 20/1/2010 8:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מאחרי הקלעים של הענף שמגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה מתנהל בימים אלה מאבק, שלתוצאותיו יהיו השלכות כלכליות וסביבתיות מרחיקות לכת. בלב המאבק עומדת הכוונה להשית היטל יצוא על יצואני גרוטאות הברזל, במטרה להגן על שני מפעלי התכת הברזל הפועלים בישראל. היצואנים טוענים שהיטל כזה יהפוך את איסוף הגרוטאות מרחבי הארץ לחסר כדאיות כלכלית - ויגרום לאסון סביבתי.


צילום: אדי ישראל
מפעל יהודה מתכות. האזרח הקטן יספוג את ההיטל? צילום: אדי ישראל

בישראל נאספים מדי שנה כ-800 אלף טונות של פסולת ברזל: מכוניות שהלכו לעולמן, מכונות כביסה, ציוד מיושן של חברת החשמל והרכבת ועוד. איסוף הגרוטאות מתבצע על-ידי מאות אספנים קטנים, חלקם ילדים, שלרוב משתייכים לעשירונים התחתונים. האספנים מוכרים את הגרוטאות לפי

משקל למגרשים בכל הארץ.

סוחרי הגרוטאות מוכרים כשני שלישים מפסולת הברזל לשני מפעלים: חוד-אסף מתכות שבעכו ויהודה פלדות שבאשדוד. המפעלים מעבדים את הברזל לטובת תעשיית הבניין. שאר הגרוטאות, כ-300 אלף טונות, מופנות ליצוא ונמכרות למפעלים בטורקיה.

המשבר שטרף את הקלפים

במשך השנים השרשרת הזו עבדה היטב, וכל חלקיה הפיקו ממנה רווחים נאים. אלא שהמשבר בענף הפלדה בעולם טרף את הקלפים: המפעלים הישראליים עברו מרווח להפסד והתחילו לחפש דרכים להוריד את מחירי הגרוטאות. מה שכוחות השוק לא עושים הם מקווים לעשות באמצעות רגולציה, ולכן פנו למשרד התמ"ת בבקשה להטיל היטל יצוא על הגרוטאות - שיגרום ליצואנים למכור להם את הגרוטאות בתעריף נמוך מהמקובל כיום (כ-1,000 שקל לטון).

לתדהמת היצואנים, הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת נענה לבקשת המפעלים והמליץ להשית היטל של 45 דולר לטון על יצוא הגרוטאות. נציג היצואנים, משה רוזנשטיין, מיהר לשגר מכתב חריף לשרים הנוגעים בדבר. "על משרד התמ"ת מופעל מכבש לחצים עצום ממדים מצד התאחדות התעשיינים ומצד גורמים אינטרסנטיים אחרים", כותב רוזנשטיין, "למיטב ידיעתנו, לא נועץ כבוד הממונה עם הגורמים הממונים על איכות הסביבה לגבי ההשלכות הקטסטרופליות שצעד כזה יגרום. המלצת הממונה מנוגדת לכל ההתפתחות העולמית לעידוד המיחזור".

אנדריי וייה, מנכ"ל חוד-אסף מתכות, דוחה את נבואות הזעם הסביבתיות. "לפני שנה המחיר של טון גרוטאות היה רק 500 שקל - ובכל זאת אספו אותן", הוא אומר, "מי שיצטרך לספוג את ירידת המחירים הם כלל לא היצואנים, אלא האנשים שזורקים את הפסולת. כשתרצה להיפטר ממכונת הכביסה שלך, ישלמו לך כמה שקלים פחות".

את המשרד להגנת הסביבה הדברים הללו לא מרגיעים. ד"ר יוסי ענבר, מנכ"ל המשרד, כתב בתשובה לפניית היצואנים כי "ניתן לקבוע שלהיטל צפויה להיות השפעה סביבתית מזיקה, גם אם קשה בשלב זה לקבוע את שיעורה".

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "המשרד בודק את הצורך בתמיכה בתעשיית הברזל לבניין, בעקבות השינויים שחלו בשוק זה בארץ ובעולם. אחד ההיבטים החשובים של ההיטל על יצוא גרוטאות היא השפעתו על פינוי גרוטאות, שלגביה תיעשה עבודה לאיסוף הנתונים. העבודה אמורה להסתיים בסוף פברואר ותועבר למנכ"ל המשרד להחלטה".

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  
דם וצרחות עובדים בכל שפה. ''כלבת''  צילום: גיא רז

מחלה מדבקת

סרט האימה הישראלי "כלבת" ממשיך להצליח ברחבי העולם - לאחר ההצלחה בפסטיבלי טרייבקה ואדינבורו

דפני ליף  צילום: אמיר מאירי

הזירה הלשונית

אילו שמות סרטים הפכו למטבעות לשון? מהו השיח החדש של דפני ליף? וכמה זה בכלל מיליון?

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים