ניצחון מביך: מבית עשירים לבית מלון
אחרי 11 שנה - החוק ניצח את הקומבינה: המלון על שפת הים שהפך למגורי האלפיון חזר לייעודו המקורי
זהו רגע משמח לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי - אבל גם מעמד מביך עבור מדינה שבה אכיפת החוק הפכה לאירוע נדיר, שמצדיק פתיחת בקבוק שמפניה. הנוכלות הזו התפשטה בעשורים האחרונים כמו מגיפה לאורך כל קו החוף: בחיפה, בראשון לציון, בסי אנד סאן התל-אביבי ועוד. בונים מלון על קו המים - שהרי בנייה פרטית אסורה שם, היות שהחוף ההולך ומצטמק הוא נכס של כולם - אבל מרגע שהמלון עומד על תלו, הוא עובר שינוי גנטי והופך לבית דירות לעשירים.
מרינה הרצליה. איש לא האמין שיבוא היום ופסק הדין יהיה לעובדה
צילום: אלי דסה
בתחילת העשור, במסגרת תוכנית נהדרת בשם "בולדוג", הגיע מיקי רוזנטל ללובי של סי אנד סאן עם מזוודה וביקש לשכור חדר ללילה. השומר הסתכל עליו כאילו נפל מהירח. זה היה מצחיק, אלמלא הבדיחה היתה על חשבון הים של כולנו.
הישראלי, ובעיקר הישראלי העשיר, בטוח כל-כך בכוחו ובז למנגנוני אכיפת החוק - עד שדירות במרינה בהרצליה המשיכו להימכר גם אחרי שבית המשפט פסק את פסוקו לפני 11 שנה, אז קבע שהמקום נועד להיות מלון.
הרוכשים חתמו על מסמך המעיד על כך שהם מודעים לפסיקה; חתמו וקרצו: איש לא האמין שיבוא היום ופסק הדין יהיה לעובדה, ושראש העירייה יעל גרמן תלך עם זה עד הסוף. במהלך הדרך, אגב, היזמים תבעו
אותה אישית על סך 15 מיליון שקל. מדובר בתביעת הרתעה מכוערת במיוחד, שלמרבה המזל פגשה פוליטיקאית שלא ממהרת להירתע. גרמן עמדה בפרץ, משרד התיירות הצטרף בישורת האחרונה - אבל מי שהתניעה את המאבק המשפטי והיתה שם כל הזמן היא החברה להגנת הטבע.
הנה עוד דוגמה שמפריכה את הדימוי השגוי שלפיו ירוק זו פריבילגיה לעשירים. בדיוק להפך: החברה להגנת הטבע נאבקה על המרינה בהרצליה - כשם שהיא מגינה על כל פיסת חוף בישראל מפני בנייה דורסנית - לא עבור סוסוני הים או הפלנקטון המצוי. היא עושה זאת למען כלל הציבור, עבור 99% מהישראלים שהחוף הוא שלהם אבל אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות דירת פאר על הגלים.
aviv67@gmial.com
נא להמתין לטעינת התגובות
