מכת חשמל: האם העתיד של בטר פלייס באמת ירוק?
העולם האלטרנטיבי של חברת בטר פלייס נשמע כמעט מושלם – זול יותר, סביבתי יותר, פשוט טוב יותר. המכונית החשמלית ועמדות ההטענה כבר ממש עבר לפינה. האם המקום הזה יהיה טוב יותר?
◄לנהוג עם הזרם: נסיעת מבחן במכונית החשמלית
חברת בטר פלייס נמצאת ביותר מחצי הדרך לעולם הזה, למקום שהיא מכנה "טוב יותר". בימים אלה היא משיקה את Better Place Center, מרכז הדגמה וחוויה לתחבורה נקייה ומכוניות חשמליות. במרכז הזה החלום יהפוך למציאות – מוקטנת אמנם – אבל מלאת חזון. תוך שנה בלבד, הרשת של בטר פלייס צפויה להיפרס ברחבי הארץ והציבור יחדל לחשב במונחי מיסוי ירוק ותצרוכת דלק חודשית, ויעבור לרכוש מכוניות חשמליות בתחושה המושלמת שבזאת תרם לעולם, לסביבה, ולעצמו.
ההנעה החשמלית, על ידי סוללות בלבד, יוצרת מצב בו המכוניות לא פולטות מזהמים כלל, ומבטיחה תחבורה זולה, שקטה וחסרת "המחיר הכלכלי והסביבתי שאנו נדרשים לשלם כיום". הסוללות הנטענות צפויות לספק מרחקי נסיעה של עד 200 ק"מ בטעינה אחת.
חברת בטר פלייס מספקת למעשה את רשת תחנות ההטענה של הסוללה, שיכונו "עמדות טעינה" ו"תחנות החלפה". התחנות ייפרסו ברחבי הארץ, תחילה במקביל לתחנות הדלק ובשאיפה בהמשך יחליפו אותן כליל. בבטר פלייס מבטיחים כי תהליך ההחלפה אורך פחות מחמש דקות, ללא צורך לצאת
ואם זה לא מספיק בעולם הנוח והחדש הצפוי לנו, ומתעוררת דאגה לגבי כמויות של צריכת חשמל, בטר פלייס מבטיחה עולם ירוק ומלא באנרגיות טובות, ומתחלפות כמובן. החברה מבטיחה אחסון של חשמל מהשעות בהן יש עודף ייצור וביקוש בשפל, והחזרתו לחברת החשמל בעתות לחץ וביקוש גואה.
ישראל נבחרה – או בחרה עצמה – להיות הפיילוט העולמי לתשתיות והחזון של בטר פלייס. המכונית החשמלית העברית הראשונה עתידה לעלות על כבישי ישראל כבר השנה, ובשנה הבאה צפויה החברה להתחיל ביצור המוני.
בינתיים החברה החלה להעמיד לרשות אזרחי ישראל כלי רכב חשמליים לניסיון, ולהקים עמדות הטענה – הראשונה שבהן כבר הוצבה לראווה בחניון של מתחם סינמה סיטי. התשתית המלאה הצפויה בישראל תכלול יותר מחצי מיליון נקודות טעינה ולמעלה ממאה תחנות להחלפת סוללות.
הממשלה והעיריות ברחבי ישראל משתפות פעולה בשמחה עם החזון הירוק והכלכלי, ובנוסף אליהן כבר נחתמו הסכמים עם למעלה מ-40 חברות ומוסדות מובילים במשק לשיתוף פעולה בהקמת התשתית.
בסרטון באתר החברה ניתן למצוא הדגמה מלאה של תשתית הטעינה של בטר פלייס. בסרט בן ארבע הדקות מוצג עולם שכולו ירוק ונקי, ובו כל הדמויות מחייכות ומאושרות באופן כמעט לא אמין. מדוע נבחר סרטון כל כך מלאכותי ואמריקאי – בגרסת אמא-אבא-ילדה-גדר-וכלב – לייצג את חזון החברה? האם המקום אליו אנחנו הולכים באמת כל כך טוב יותר?
הפתרון שמציעה חברת בטר פלייס מתמקד בעיקר בביקוש לחשמל, ומתגאֵה בכך שעם העלייה בביקוש, יצרניות החשמל יפנו משאבים לייצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים. בחברה מוסיפים כי הם גם יבטיחו ניצול מיטבי של אנרגיה מתחלפת, בכך שאנרגיה זו לא "תתבזבז" בשעות בהן יש שמש ורוח חזקה, אלא תנוצל בכל רגע אפשרי בעמדת ההטענה, כי הרי "תמיד יהיה בנמצא כלי רכב שיוכל לנצל אותה".
לא ניתן להתנתק מהתהייה - האם העולם הטוב הזה הוא גם הגיוני. בטר פלייס טוענת להיות גורם בעל השפעה מייצבת על הביקוש לחשמל, ותורם עיקרי למעבר לאנרגיות מתחדשות. אולם לא ברור מאין נובעת השאיפה כי בעיתות של שיאי ביקוש מאיימים, יצרניות החשמל דווקא אז יבחרו לפנות למקורות אנרגיה חלופיים.
ההיגיון הישר דווקא משליך למצב בו הביקוש לחשמל מכפיל ומשלש את מימדיו, לאור העובדה שכלי הרכב יצטרפו למעגל המכשירים האלקטרוניים, ומוביל ליצור מוגבר של חשמל באמצעים הנגישים והמוכרים ביותר שיש – פחם. למעשה קיים סיכוי סביר מאוד כי ההשלכה הישירה של הביקוש תהיה הקמה של תחנה פחמית נוספת בישראל, במקום לנסות למנוע אחת כזאת.
בבטר פלייס עוד מסרבים לדבר על מחירה הצפוי של המכונית החשמלית, אך מבטיחים כי תהיה זולה משמעותית מהמכוניות הקיימות כיום בשוק. עם ההתפכחות מהעולם הורוד-ירוק שהחברה מציעה, ניתן רק לתהות עד כמה משמעותית באמת תהיה ההוזלה. בטר פלייס היא בסופו של דבר חברה עסקית, שצריכה לא רק להתקיים אלא גם להרוויח. וכמו כל חברה עסקית המכבדת את עצמה, גם היא מעוניינת לשווק ולמכור את המוצר שלה תמורת המחיר הכי גבוה שהשוק יסכים לשלם עבורו. זול יותר? יתכן, אך בשביל התוספת ה"משמעותית" נאלץ להמתין ולהיווכח.
חשוב לזכור, כי כל תחשיב ההוזלה לעיל מתייחס לעלות הרכב בלבד, ללא הרכיב היקר ביותר בעסק – הסוללה. בטר פלייס תאפשר גם אלטרנטיבה לקניית הסלולה היקרה, והיא תגולם ב"זמן נסיעה". נשמע מוכר? בדיוק כפי שחברות הסלולאר מוכרות ללקוחותיהן "זמן שיחה", חברת בטר פלייס תמכור את המוצר שלה בקילומטרים. ובדיוק כפי שענקיות הסלולאר מרוויחות על גב הצרכנים באופן בלתי ניתן לערעור, החברה שתמכור לנהג המכונית החשמלית קילומטרים על בסיס חודשי תצא עם ידה על העליונה.
לא במקרה השווה עצמו שי אגסי, היזם וההוגה של בטר פלייס, לחברת אפל המצליחה, ובעיקר התמקד בנושאי היזמות והחדשנות. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהדמיון האפשרי למוצר הדגל של אפל, האייפון, וליחס המקביל שכנראה יתקיים גם בתחום התמחור. כבר כיום קשה לשכנע את הצרכן הישראלי, שמטבעו לא אוהב לשלם מראש על מנויים וחבילות, לשלם אלפי שקלים עבור מכשיר סלולארי, נחשק ככל שיהיה. אם בטר פלייס תבחר להפעיל תמחור דומה, יתכן כי בדומה לפעולות המפעילות הסלולאריות, הצעד ירתיע הרבה מאוד רוכשים פוטנציאלים.
התלות העצומה שתיווצר בבטר פלייס, שבמהרה צפויה להפוך למעצמה מונופולית בתחומה, היא סיכון שיש לקחת בחשבון. עם כל הכוונות הטובות והתמיכה המוסדית המאסיבית, נשאלת השאלה האם האזרח הקטן, שבסך הכל רוצה להגיע מנקודה אחת לשנייה במחיר הוגן – ואם אפשר על הדרך לשמור גם קצת על הסביבה – לא יתבדה משאיפותיו ויעמוד ביום ההכרעה מול רכב קצת יותר זול, בעל עלויות תחזוקה לא בהכרח יותר זולות, ותלות בלעדית בתעשיות חשמל מבוססות פחם ומזהמות.
נא להמתין לטעינת התגובות
