הכדור מתחמם ומה עם המים?

אופי ההתחשבות בהתחממות כדור הארץ בכל הנוגע לקבלת החלטות במשק המים נתון במחלוקת. כך עולה ממחקר שנערך באונ' חיפה

אורן קידר, נורית קליאוט ושלומית פז | 14/2/2010 14:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מומחים רואים את בעיות המים של ישראל בעיקר במסגרות הבנה התופסות את שינויי האקלים במידה רבה של אי–ודאות. רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שהמחקר צריך להתמקד בהשפעות שינויי האקלים על משק המים הישראלי. זאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובמדעים המשיקים לאקלים ולמים.
יבשה שנחשפה מול קיבוץ מעגן בשל ירידת מפס הכינרת. פעולות לחיסכון בצריכת המים נתפסות כחשובות פחות
יבשה שנחשפה מול קיבוץ מעגן בשל ירידת מפס הכינרת. פעולות לחיסכון בצריכת המים נתפסות כחשובות פחות צילום: יגאל לוי


רוב המומחים מכל התחומים סבורים שההיערכות לשינויי אקלים צריכה לכלול פעולות הנדסיות להגדלת תפוקת המים. פעולות לחיסכון בצריכת המים נתפסות כחשובות פחות. רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינויי האקלים בניהול משק המים. זאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחום המדעים המשיקים לאקלים ולמים. 

בעשור האחרון התרחב בעולם הדיון המדעי הנוגע לשינויי אקלים גלובליים והשפעותיהם על מערכות החיים והחברה. גם בישראל התרחב השיח המדעי הנוגע להשפעות שינויי האקלים בתחומים שונים כגון התחממות, משקעים, עליית מפלס פני הים ועוד. ההשפעות הסביבתיות של שינויי האקלים העלו על סדר היום של הממשלה את הדיון על ההיערכות הנחוצה כדי להתמודד עם התופעה בישראל .

במחקר בנושא שנערך בין השנים 2006 – 2008 רק שישה מרואיינים (מ–38) הגדירו עצמם ספקנים בנושא המדעי של שינויי האקלים, הגורמים להם והשפעתם. עם זאת, מרבית האמירות שקודדו, מדברי כל קבוצות המומחים, ביטאו הסכמה בעניין מקומם של הגורמים מעשה ידי–אדם ביחס לתופעת שינויי האקלים, אך במקביל הביעו אי–ודאות באשר לעוצמת ההשפעות של שינויי האקלים על משק המים בישראל. למרבית המרואיינים היה קשה לקשור בין תנודתיות במשטר המשקעים, בעבר ובהווה, ובין תופעות שינויי האקלים הגלובליות והאזוריות. גם כשהתייחסו לעתיד מקורות המים התבטאו המומחים באי–ודאות בעניין התרחישים הצפויים, הן מבחינת מצאי המים והן מבחינת תפרוסת המשקעים המרחבית והעתית.

האם יש להתייחס לנושא שינויי האקלים בשעת קבלת ההחלטות במשק המים הישראלי?
בעוד המומחים מתחום האקלים ומתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים טענו שיש להתחשב בשינויי האקלים בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות למשק המים הישראלי, רוב המומחים מתחום המים סברו שבמשבר המים שישראל נתונה בו קשה להביא בחשבון תרחישים של שינויי אקלים בטווח הרחוק. לדעתם, מקבלי ההחלטות צריכים לנקוט צעדים מיידיים בכל הקשור למשק המים הישראלי.

ומה לגבי הדורות הבאים?

החברה המודרנית, החשופה לשלל סכנות, מצפה שהמדע והעוסקים בו יספקו כלים מתאימים לקבלת החלטות. המציאות מלמדת שבדרך–כלל ציפייה זו איננה מתגשמת. מידת אי–הוודאות שהציגו רוב המרואיינים באשר להשפעות שינויי האקלים על משק המים הישראלי עלולה לעורר שאלות בקרב מקבלי החלטות בנוגע ליכולתם של המומחים לספק את המידע הדרוש על שינויי האקלים וההיערכות להם בתחומים נוספים.

אי–ודאות מתמשכת בסוגיות סביבתיות עלולה להביא לידי התנהגות ותגובות המושתתות על תפיסות וגישות כלליות בלבד. מחלוקות הנוגעות למחקר המים, עלולות להגביר את אי–הוודאות הנוגעת לעוצמת ההשפעה של שינויי האקלים על מקורות המים. במציאות זו, מקבלי החלטות עלולים לפרש אי–ודאות ואי–הסכמה בנוגע לכיוון מחקרי כלשהו כאי–הבנה של המדענים, ולפעול לפי הבנתם (הפחות מקצועית) בנושא.

מסגרת ההבנה של רוב המומחים שהדגישו את הגדלת היצע המים במקום פעולות לחיסכון במים, משקפת מציאות שבה האדם הוא "המרוויח העיקרי". לפי רוב מסגרות ההבנה של המומחים בדיון זה, הפקת מים ממקורות בלתי–קונבנציונליים (כגון התפלה) מיועדת בעיקר לצריכת האדם, אם לחקלאות, אם לצריכה ביתית או תעשייתית. לעומת זאת, שילוב פעולות לחיסכון במים מאפשרות למקורות מים טבעיים להתמלא ולשרת מערכות חי וצומח נוספות. יתרה מכך, פעולות כמו התפלה צורכות אנרגיה שפולטת גזי חממה, ויש להן השפעה שלילית על התחממות כדור הארץ בעתיד. היבט זה ניתן לסיווג כ"אגואיסטי" - כזה שאינו מתחשב בדורות הבאים.

הדעות הסותרות שהביעו המומחים בעניין ההתחשבות או

אי–ההתחשבות בשינויי האקלים בכל הנוגע לקבלת החלטות במשק המים, מעלות דילמה ערכית הנוגעת גם היא לשאלה האם יש לבצע כיום פעולות שמטרתן לשרת את הדורות הבאים. האם מקבלי החלטות צריכים להיערך לתרחישים ארוכי טווח כאשר משבר המים הנוכחי מחייב פעולות מיידיות? שאלות אלה אפשר להשאיר בתור שאלות פתוחות לדיון ערכי–מוסרי. כמו כן, יש מקום למחקר המשך, העוסק בקבלת החלטות בתנאי אי–ודאות ואי–הסכמה בין מדענים, מחקר שיביא בחשבון גם היבטים של ניהול סיכונים בטווח הקרוב והרחוק.

בעלי עניין מומחים רואים את בעיות המים של ישראל בעיקר במסגרות הבנה התופסות את שינויי האקלים במידה רבה של אי–ודאות. רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שהמחקר צריך להתמקד בהשפעות שינויי האקלים על משק המים הישראלי. זאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובמדעים המשיקים לאקלים ולמים. רוב המומחים מכל התחומים סבורים שההיערכות לשינויי אקלים צריכה לכלול פעולות הנדסיות להגדלת תפוקת המים. פעולות לחיסכון בצריכת המים נתפסות כחשובות פחות.

רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינויי אקלים בניהול משק המים. זאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים. ככלל, המסקנה העולה מניתוח המומחים בדיסציפלינת המים היא שמדע שינויי האקלים רלוונטי רק במעט לסוגיית משק המים בישראל. לדעתם, לנוכח חומרת מצבו של משק המים בישראל, ומבחינת טווחי התכנון וקבלת ההחלטות, אין לקיומם או לאי–קיומם של שינויי האקלים רלוונטיות בהווה.


הכותבים: פרופ' נורית קליאוט, ד"ר שלומית פז ואורן קידר מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, באוניברסיטת חיפה

את המאמר השלם ניתן לקרוא ב- "אקולוגיה וסביבה" - כתב עת חדש למדע ולמדיניות הסביבה. "אקולוגיה וסביבה" נוסד מיוזמתם של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה בשיתוף קק"ל, רשות הטבע הגנים, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. לרכישה ע"י האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה- טל': 03-6225222 או דרך אתר האינטרנט.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מגזין אקולוגיה וסביבה

צילום: אי-פי-איי

nrg ירוק מציג ידיעות ומאמרים מ-"אקולוגיה וסביבה", כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה, אשר נוסד מיוזמתם של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה בשיתוף קק"ל, רשות הטבע הגנים, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה

לכל הכתבות של מגזין אקולוגיה וסביבה

עוד ב''מגזין אקולוגיה וסביבה''

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים