הזכויות שמורות רק ליהודים
הניסיון להרוס את בית הספר של ילדי שבט הג'אהלין סמוך לכפר אדומים לא עולה בקנה אחד עם הערכים היהודיים. שירותי חינוך מגיעים לכולם
ילדי הגא'הלין, אינם לומדים במבנה העשוי בטון, פלדה ומלט, אלא במבנה של צמיגים המודבקים זה לזה, כשהדבק הוא בוץ המופק מאדמת המדבר. הדבקת הצמיגים זה לזה ובניית בית הספר הקטן בקיץ האחרון היו מעשה של העצמה אזרחית ושל סולידריות של מתנדבים ישראלים ומחו"ל עם בני השבט.
אבל לא ברור אם במדינת ישראל של שנות ה-2000 יוכלו ילדי הבדואים המתגוררים בשטח C, שטח הנמצא בשליטה ישראלית, לממש לאורך זמן את זכותם לחינוך; בית הספר הקטן נבנה ללא היתר – מפני שחרף העובדה שישראל אחראית על התכנון והבנייה עבור כל תושבי האיזור - היתרי בנייה פשוט אינם ניתנים במקום הזה למי שאינו יהודי.
בני שבט הג'אהלין גורשו בשנת 1948 מהנגב למדבר יהודה ומתגוררים בו מאז. ב-1967 כבשה ישראל את השטח, אך המינהל הישראלי סירב לאפשר בניית בית ספר, מה שהוביל לבנייה באמצעים פשוטים.
עד לפני כשנה למדו ילדי הג'אהלין בבית הספר של אונר"א ביריחו, הנמצא במרחק של 15 קילומטרים ממקום מגוריהם. הסעות מסודרות אין וגדר ההפרדה החריפה את בעיית הנגישות. בשנים האחרונות, נהרגו שלושה ילדים ושניים נוספים נפצעו קשה בדרך לבית הספר.
הורים רבים הפסיקו לשלוח את ילדיהם הרכים לבית הספר. מסע ארוך כזה מנמיך עוד יותר את תקרת הזכוכית
בשל הצורך בפיתרון חינוכי, ומתוך הכרה כי עתיד ילדיהם תלוי בחינוך אותו יקבלו, החליטו ההורים, בשיתוף עם קבוצת מתנדבים מהארץ ומחו"ל לבנות בית ספר באופן עצמאי. במהלך ימי החום הכבד של יוני - יולי 2009 העמידו התושבים ארבע כיתות לימוד שהיו מוכנות לפני פתיחת שנת הלימודים.
במהלך אותם חודשים, הוציא המנהל צו הריסה לבית הספר, אך עורך הדין המייצג את השבט הצליח להקפיא אותו וכיום הוא משרת 60 תלמידים בגילאי שש עד עשר.
אבל יש מי שמימוש הזכות לחינוך נראה לו בלתי סביר; בג"צ דן לאחרונה בעתירה של היישוב היהודי השכן, כפר אדומים - זה שמחזיר את החינוך ליהודים בלבד – ושל ארגון בשם "רגבים". אלה ידרשו לכפות על המדינה להרוס את מבנה הצמיגים והבוץ, שחוסך לתלמידים הבדואים חציית ציר ראשי וסואן ויציאה למסע ארוך, רק כדי ללמוד קרוא וכתוב.
בני שבט הג'האלין רואים בעיניים כלות את התפתחות החינוך, הבנייה והתשתיות, אצל השכנים היהודים שאת כבישיהם סללו, ואת חצרותיהם הם מנקים. אחד ממנהיגי הוועד המקומי של הג'אהלין שאל לאחרונה באירוניה: "האם יתנו לנו לבנות רחוב אחד לעצמנו בכפר אדומים, בין כל הבתים שאנחנו בנינו להם?"
כבן לפליטי שואה המכיר אישית את משמעות החינוך לבני פליטים. כאדם דתי שרואה בחינוך ילדים מעשה בעל משמעות רוחנית, אני מתפלל שהיותנו יהודים יהווה מקור לחסד בהחלטות המשפטיות והמנהליות בעניין הזה, ולא מקור לאכזריות.
נאמר ש"ציון במשפט תפדה" והכוונה כמובן למשפט במובן של צדק, לא ככלי של עוולה. וגם נאמר -פעמיים - בפרשת משפטים אותה קראנו לאחרונה:
"וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות, כ"ב, כ')
"וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות, כ"ג, ט')
הרב יחיאל גריינימן הוא מנהל מחלקת שטחים בארגון שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
נא להמתין לטעינת התגובות
