האקדח שמופיע במערכה הראשונה

פרשיית הסחר בנשק צבאי מול גורמי טרור מזכירה עד כמה נושא הפיקוח וקביעת המדיניות בתחום הנשק הולך כיום לאיבוד בין משרדי הממשלה

ד''ר שלמה שפירא | 11/3/2010 14:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
גניבת הנשק הגדולה ממתקן משטרתי בצפון הארץ מצטרפת לשורה ארוכה של גניבות נשק לאחרונה, הבאות למלא את הדרישה הרבה בקרב עבריינים וארגוני המחבלים כאחד. גניבות נשק הפכו בעת האחרונה למכת מדינה. בחודשים שעברו נגנבו עשרות כלי נשק משוכללים מיצרני נשק, מחנויות נשק ומאזרחים בכל רחבי הארץ. כלי נשק אחרים נחטפו מידיהם של חיילים ברחוב או מידי שומרים במקומות שונים. 

כל עבריין יודע כי בשוק השחור ניתן לקבל אלפי שקלים ולפעמים עשרות אלפים, על כלי נשק מבוקש שלא נעשה בו קודם שימוש פלילי. הדרישה לנשק מתדלקת את גל הפריצות וכלי הנשק מגיעים ברוב המקרים לידי עבריינים ומחבלים. ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה נגנבו כלי נשק רבים מכל יצרני הנשק שבה.  המשטרה משקיעה כוחות ומאמצים לטיפול בבעיה זו אך תקציביה המדולדלים אינם מאפשרים מענה נרחב ויעיל.

בישראל נושאים כ-160 אלף אזרחים נשק באופן חוקי. אזרחים חמושים מהווים מרכיב חשוב במלחמה בטרור ומוסיפים מעגל אבטחה נוסף המחזק את פעילות המשטרה והשב"כ נגד התקפות הטרור. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר-אילן מצא כי בשלושת רבעי המקרים בהם השתמשו אזרחים בנשקם כנגד מחבלים, תרמו האזרחים החמושים תרומה חשובה ולעיתים אף מכרעת בנטרול התוקפים. כך נעשה לא רק במקרים ידועים כמו הפיגוע בישיבת מרכז הרב או פיגועי הטרקטורים בירושלים - אלא גם בעשרות התקפות טרור בתקופת האינתיפאדה השנייה בכל חלקי הארץ. אך בעוד שמספר מעשי הפשע המבוצעים בנשק חוקי בטל בשישים, מספר מעשי הפשע בנשק בלתי חוקי מרקיע שחקים ומביא צורך לשינוי מבני ויסודי דחוף במערך הרישוי והפיקוח בישראל.
הבן החורג של משרד הפנים

על רישוי כלי נשק במגזר האזרחי אחראי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד הפנים. אנשי אגף זה, הכולל פחות מ-30 פקידי רישוי ומפקחים הפזורים על פני כל הארץ, עושים ימים כלילות ברישוי ופיקוח על יותר מ-300 אלף כלי ירייה הנמצאים בידי אזרחים ובידי חברות שמירה, וכן בעשרות בתי מסחר ומטווחים. בשנים האחרונות הפך אגף כלי הירייה לבן חורג במשרד הפנים, נע ונד בין המינהל לשירותי חירום ורשות האוכלוסין. בעוד מרבית האגפים במשרד הפנים הוגדלו והורחבו בהתאם לצרכי האוכלוסייה, הרי דווקא תחום רישוי הנשק, בעל חשיבות ביטחונית כה גדולה, הוזנח ואף צומצמו התקנים העומדים לרשותו.

נושא הפיקוח וקביעת המדיניות בתחום הנשק הולך כיום לאיבוד בין משרדי הפנים, הביטחון, המשפטים ובטחון הפנים. רק הקמת רשות כלי ירייה לאומית,

כרשות עצמאית בעלת יכולת פיקוח ואכיפה נרחבת, תיתן מענה מקיף ומעשי לבעיית כלי הירייה בישראל. רשות כלי ירייה לאומית תכלול את מערך פקידי הרישוי הקיים יחד עם מערך פיקוח מוגבר בעל כוח אדם וסמכויות אכיפה נרחבות. רשות זו לא רק שלא תעלה כסף למשלם המיסים אלא תממן את עצמה מגביית אגרות כלי הירייה הקיימות. רק חקיקה מתאימה ואכיפה מוגברת יביאו להידוק השמירה על נשקיות - ומניעת זליגת נשק לשוק השחור. 

על חברי הכנסת לתת את הדעת על הצורך בשינוי דחוף ויסודי לפני שרחובותינו, שכבר איבדו הרבה מביטחונם, יידמו לשיקגו של אל-קאפונה בשנות ה-30. מדינת ישראל חייבת להבטיח כי אזרחים ישרים ומיומנים הנמצאים במקומות מסוכנים יוכלו לשאת נשק להגנתם - אך גם להבטיח שאותו נשק יימנע מפושעים וממבקשי רעתנו.

הכותב הוא סגן ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן וערך בשנים האחרונות מחקר מקיף על השימוש בנשק בידי אזרחים בעת התקפות טרור

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים