צעד קטן לאדם, צעד גדול לסביבה
הם ממחזרים אשפה, חוסכים בחשמל ואוגרים מי גשמים ומזגנים לשימוש חוזר. "יום כדור הארץ" הבינלאומי, שיחול ביום חמישי, הוא יום שבשגרה עבור המהפכנים הירוקים. הצצה לעולמם
הפרס הירוק היוקרתי ביותר מוענק על ידי ארגון הגג של 120 ארגוני סביבה בישראל "חיים וסביבה". הפרס ניתן על מצוינות בפעילות למען הסביבה בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית במעמד השר להגנת הסביבה, ראשי ערים, ארגונים סביבתיים והעוסקים בנושא הסביבתי.
בשעות הערב תצוין "שעת כדור הארץ": 14 ערים בישראל יכבו את האורות במטרה להגביר את המודעות לצורך בצמצום צריכת החשמל עקב השפעותיו ההרסניות על אקלים כדור הארץ. חיפשנו בשבילכם את האנשים שעשו את השינוי הירוק הקטן בחייהם שלא הצריך מהפכה. לא אלו שיזכו אולי ב"אוסקר הסביבתי", וגם לא אלו שביום אחד בשנה יכבו את האור לשעה אחת כדי להזדהות עם כל הגלובוס ביום חגו הירוק. קבלו את ה"אוסקר הירוק האלטרנטיבי" המוענק לחמישה אזרחים פשוטים, מכפר ורדים שליד גבול הצפון ועד קיבוץ קטורה שבערבה הדרומית. האנשים שבפעולה אחת קטנה, אבל יומיומית, תורמים את חלקם למען כדור ארץ ירוק, נקי וטוב יותר.
שם: אורלי חרמוני / גיל: / 27 מקום מגורים: מושב נורדיה / מצב משפחתי: נשואה
השינוי:
"השנה הפסקתי להשתמש במרכך כביסה. אני משתמשת במקום זה בחומץ ידידותי לסביבה, בצורה שמאפשרת לי להשתמש במים הללו להשקיית הגינה. בנוסף, עשיתי עוד כמה דברים קטנים: בחורף אנחנו מכוונים את המרזבים לתוך מכל איסוף
ההארה:
"בשנים האחרונות עשינו את המעבר החשיבתי על הסביבה בהדרגה. שמעתי על כל מיני פטנטים וחשבתי שהדברים האלה לא מקשים עליי. זאת לא טרחה גדולה מבחינתי לעשות את הדברים הללו, וזה משתלם לסביבה ולי. אני לא רואה שום סיבה לא לעשות את זה.
מה זה דרש?
"זה דרש רק משאבים שיש לכולם. לכביסה שלי אין ריח של סיגליות, אבל גם אין ריח של חומץ. החומץ מרכך את הכביסה ואז אני יכולה להשקות את הגינה עם המים של הכביסה. במקום שהצינור של מכונת הכביסה ייכנס חזרה לביוב, חיברנו לו צינור השקיה וכיוונו אותו לדשא. לגבי שקיות לסופר, לחברה שלי יש מכונת תפירה והיא זאת שמבצעת. מבחינתי הפתרון הזה הוא די קל. בסופו של דבר, זה דרש רק יותר מחשבה ותכנון, אבל לא יותר מזה. צריך שהסלים יהיו באוטו, להביא כלים רב-פעמיים - זה בסך הכל מצריך לשטוף את הכלים, אבל זה שווה את מניעת הנזק. לא בדקתי את זה, אבל אני חושבת שבסופו של דבר זה אפילו חוסך כסף. חומץ עולה פחות ממרכך כביסה. אני בטוחה שגם בנושא המים זה חוסך בטווח הרחוק".
מסר ירוק:
"אני מרגישה שאני לא עושה מספיק, אבל עדיין כל דבר קטן שניתן לעשות יהיה יעיל יותר מלא לעשות כלום."
שם: ים ארז / גיל: / 50 מקום מגורים: קיבוץ קטורה בערבה הדרומית / מצב משפחתי: נשואה 3 + בנות
השינוי:
"משקה את הגינה במים שאוספת מהמזגנים וממחזרת חומרים לשימוש חוזר: בדים לכיסוי המושב של האופניים, פחיות סימילאק לאריזת ניירות טישו וכד.'
ההארה:
"לפני כמה שנים החלפנו בכל הקיבוץ את המזגנים למזגנים מפוצלים מתקדמים שחוסכים באנרגיה. שמתי לב שלמרות שהם ידידותיים לסביבה ופולטים פחות גזי חממה לאטמוספרה, נצברות כמויות אדירות של מים מחוץ למזגנים. הם בעצם מים מזוקקים. חשבתי שממש חבל על המים, אז התחלתי לאסוף אותם. שמתי דליים של 16 ליטר מתחת למזגנים והתחלתי לבנות מעין מערכת של איגום. אספתי אותם דרך משפך לתוך בקבוקים של ליטר וחצי. שמרתי את המים בחצר האחורית שלי והתחלתי לעשות שימוש במים. אני חופפת עם המים האלו את השיער, משקה בהם את הכלב שלי, עושה איתם את כל הניקיונות, מורידה את המים באסלה - עושה איתם הכל חוץ מלשתות.
"המים שאספתי בחורף 2009 משמשים אותי עד עכשיו. זה חוסך כמויות, לפחות עשרה אחוז של השימוש. אני שמחה שאנשים בקיבוץ מתעניינים בזה. הזמנתי אנשים דרך העלון המקומי לבוא וללמוד את הרעיון הזה באופן חופשי. חוץ מזה שאני אוהבת לאגור דברים מטבעי. במכנסי העבודה הקרועים שלי ושל בעלי אני משתמשת לכיסויים למושבי אופניים, כי השמש אוכלת את המושבים האלה בתוך קיץ אחד. יש לי גם תחביב: אני אוספת את הקופסאות של אבקת פורמולה לתינוקות. קופסאות הסימילאק טובות למתקני טישו. אני מכניסה לקופסאות גלילים של נייר טואלט, מקשטת אותם ונותנת את זה בתור מתנות".
מה זה דרש?
"למרות שאני חיה בקיבוץ שיתופי ומקבלת תקציב, אני מרגישה מחויבות כאזרחית כדור הארץ להפחית את הצריכה. אנחנו מקבלים פה נייר טואלט בחינם, אבל מבחינתי זה לא משנה. אני מרגישה מחויבות לחסוך כמה שיותר, להשתמש בדברים פעם שנייה. למחזר זה גם חוסך לקהילה כסף וגם מקטין את ייצור חומרי הגלם בשביל המוצרים, מקטין את השימוש במים ובחשמל לטובת הייצור. אם הקהילה לא תצטרך לקנות לי מושב לאופניים כל שני וחמישי, אז זהו, חסכתי גם לחברה האנושית וגם לקהילה של הקיבוץ.
"בתרבות הצרכנות בעולם המערבי המפותח חובה על כל אחד מאיתנו להפחית את הצריכה. מבחינתי אין כאן הקרבה בכלל. זה נותן לי סיפוק כל פעם שאני מצליחה לחסוך במקום לקנות משהו, כשאני מצליחה למצוא למוצר שימוש שני במקום לזרוק את זה, אני חשה סיפוק".
מסר ירוק:
"אין מה לפחד לחפוף שיער או להשקות חיות מחמד במים מזוקקים. המסר הכי חשוב זה להפנים את העניין של צמצום הצריכה. מבחינתי זאת המהות. אם כל אחד מאיתנו ימחזר משהו קטן ויקטין את הייצור בעולם, אז הוא יעשה את הצעד הקטן שלו ואת הצעד הענק לאנושות כולה".
שם: עופר שטרן / גיל: / 40 מקום מגורים: תל אביב / מצב משפחתי: רווק
השינוי:
"בשנה האחרונה העליתי בהדרגה את המינון ברכיבת האופניים. לפני שלושה-ארבעה חודשים הגעתי למצב שאני רוכב כל יום לעבודה באופניים. יש לי אוטו אבל הוא נשאר בבית, לא מתוך אילוץ אלא מתוך בחירה".
ההארה:
"רכיבה על אופניים תמיד היוותה בשבילי תחביב. פעם בשבועיים הייתי יוצא לטיולי רכיבה בסופי שבוע. באיזה שהוא שלב חשבתי לעצמי למה לא להעביר את ההנאה הזאת ליומיום? למה שאני אמשיך להיתקע כל יום בפקקים בדרך לעבודה שלי בהרצליה? למה לזהם את האוויר והאם זה בכלל שווה את הוצאות הרכב? חשבתי שאוכל להחליף את העצבים מהפקקים בדרך לעבודה בהנאה מהרכיבה. חשבתי שזה יכול גם לחסוך לי בהוצאות הרכב. עשיתי חישוב כמה עולה לי הדלק. בתור אחד שיוצא לטיולים בסופי שבוע, מעריך את הטבע ואוהב אותו, חשבתי שאני יכול להפסיק "לתרום" את החלק שלי בזיהום האוויר. היום כבר שכחתי מה זה פקקים. לפעמים כשאנשים בעבודה מספרים על הפקקים שהם נתקעו בהם, אני חושב לעצמי איך שכחתי מה זה פקקים. בעבר, בימים גשומים הייתי נוסע עם הרכב, אבל בחורף האחרון הצטיידתי בחליפת סערה. הזדקקתי לה רק ארבע פעמים בחורף האחרון".
מה זה דרש?
"לא הרבה. בגלל המאמץ הגופני, הייתי צריך למצוא פתרונות של מקלחת בעבודה. בהתחלה הייתי עושה מקלחות מאולתרות בכיורים שבעבודה, אבל מאוחר יותר היה הסדר עם מוסך שנמצא בסמוך למקום העבודה שלי להשתמש במקלחות שלהם. הייתי מתקלח שם ובעקבות הביקוש, בהמשך הם בנו לנו מקלחות במקום העבודה, ממש ברמה של חמישה כוכבים. אני גם לא צריך לצאת מוקדם יותר מהבית בגלל הבחירה שלי באופניים. זמן הנסיעה באופניים זהה לזמן הנסיעה ברכב. ברכב אתה מתעכב בגלל הפקקים ולמרות שהאופניים איטיים יותר, אתה מדלג על הפקקים ומגיע באותו פרק זמן"
איך זה משפיע על החיים?
"הייתי צריך לעבור שינוי בתפיסה המחשבתית. לנסוע על אופניים זה לא פשוט כמו לנסוע באוטו. צריך למצוא את הדרך שהיא הכי אידיאלית לאופניים. עד שהיו מקלחות הייתי צריך לאלתר כמו מעין מקלחות מאולתרות בכיור. ההשקעה הכספית הסתכמה ב2,800- שקל, על אופניים מסוג היבריד. מצד אחד הם חזקים כמו אופני שטח ומצד שני הם מהירים מספיק לרכיבה על כביש".
מסר ירוק:
"אני חושב שאם מישהו שהוא בעל השפעה או שנמצא בתפקיד מנהיגותי בשלטון היה דואג לתשתיות לאופניים אז אחוז גדול מאוד מהציבור היה בוחר באופניים. המחסור בשבילים הוא הבעיה הגדולה ביותר שעומדת בפני הרכיבה על האופניים. אני קורא למנהיגים לעשות מעשה וממליץ לכולם לעבור לרכיבה על אופניים למען הקטנת הזיהום של כדור הארץ".
שם: דניאל בן אברהם / גיל: / 60 מקום מגורים: מושב תלמי אלעזר / מצב משפחתי: נשוי 4 + ילדים 5 + נכדים
השינוי:
התחיל לגדל צמחייה חוסכת במים. השנה הוא פתח לציבור חממה לצמחים יבשוניים שפיתח (קקטוסים וצמחים בשרניים חסכוניים במים,( במטרה להגביר את מודעות הציבור ולהפוך את הגינות לגינות חסכוניות במים.
ההארה:
"זה התחיל לפני 15 שנה, כשקניתי לאשתי במתנה קקטוס. שמתי אותו בפינה שכוחת-אל בגינה ושכחתי ממנו. אחרי שלושה חודשים נזכרתי בעציץ וחשבתי לעצמי שאני בטח אמצא שם גבעול יבש. לתדהמתי מצאתי על הקקטוס פרח גדול פי שישה מהצמח עצמו. לא עשיתי כלום. הוא היה בחוץ בשמש הקופחת, בלי טיפה אחת של מים! ואז התחלתי לטייל בין המשתלות והוספתי לאוסף עוד אחד ועוד אחד, ועשיתי כל מיני ניסיונות וראיתי שהם מצליחים.
"יש לי אצבעות ירוקות. אם את מביאה לי עציץ חולה, אצלי הוא מבריא. עשיתי ניסיונות להפריח אותם, ניסיונות לעשות הכלאות, אבל ההכלאות לא יוצאות מבריקות כמו שהטבע עושה. אני למשל עושה עם קיסם את הפעולה של ההפריה שדבורה עושה. זה היה הובי ועם השנים הפך להיות אובססיה. ראיתי כל פעם שאני עושה עוד צמחים ועוד צמחים. בעקבות המשבר במשק המים, החלטתי השנה לפתוח את החממה לציבור בחינם. חשבתי שאני חייב להראות לציבור שאפשר לעשות גינות יפהפיות כמעט בלי להשקות אותן. אני בעצמי מחזיק היום קרוב לחצי מיליון צמחים וחשבון המים שלי מגיע ל250- שקל לחודש".
מה זה דרש?
"אני הקמתי חממה, אז זה דרש שאפדה את קופת הפנסיה שלי. אבל עלותו של כל צמח זניחה, בסביבות עשרה שקלים, כך שבהשקעה של כמה מאות שקלים אפשר להפוך כל גינה לחסכונית במים. חוץ מזה, זה דרש בעיקר רצון טוב ועשייה למען עצמי ולמען כדור הארץ, שהולך ומתייבש לנו בלי שמיצינו את כל הידע הכל כך פשוט שיבלום את התהליך הזה".
מסר ירוק:
"אני רוצה שיותר ויותר אנשים יבואו לראות את זה וללמוד איך עושים גינה ירוקה, פורחת ויפה בלי לבזבז כמעט מים. אנחנו רוצים לקבל תלמידים כדי להגביר את המודעות שלהם. אני צריך את תשומת הלב של הילדים האלה. אני מבקש ממשרד החינוך שייענה להפצרותיי ושיביא לכאן אוטובוסים כדי לקבל את הידע הזה בחינם. אני מרגיש כמו דון קישוט, שמשרד החינוך לא רוצה להביא הנה ילדים. פניתי אליהם לא מזמן, ביקשתי שיתוף פעולה, יש לי תשתית מוכנה. הכשרתי מקום לקליטת שני אוטובוסים בעת ובעונה אחת. הם ענו לי 'העברנו את ההודעה שלך לנציב תלונות הציבור.' אני קורא לציבור להגביר את המודעות שלו לצורך לחסוך במים. אני נותן הרצאות בחינם פעם בשבוע, בכל יום שישי, בשעה 12:00 בצהריים, ויש לי גם אתר, גלובוס קקטוס".
שם: יונת סינגר / גיל: / 34 מקום מגורים: כפר ורדים / מצב משפחתי: נשואה 3 +
השינוי:
הכניסו לפני חצי שנה קומפוסטר ביתי למחזור פסולת אורגנית, אספו מים מיותרים מהמקלחת במשפכים לטובת השקיית הגינה.
ההארה:
"לקראת יום ההולדת האחרון שלי חשבתי מה אני יכולה לבקש מבעלי כמתנה ליום הולדת. לא הרגשתי שחסר לי משהו, יש לי כל מה שאני צריכה ואוהבת. ואז חשבתי למה לא להחזיר משהו לסביבה, ולא סתם לצבור עוד תכשיט. יש לנו חברים שהתקינו קומפוסטר בבית והם סיפרו שהם נורא מרוצים. המכשיר הזה מוריד בצורה חדה את כמות האשפה שאנחנו משליכים, את השימוש בשקיות אשפה. התוצרת שלו תשמש בהמשך גם לזיבול הגינה, ומכאן גם להעשרתה. הוא הפך לחוויה לכל המשפחה. גם הוויכוחים בבית מי יוריד את הזבל פחתו. הבת הקטנה שלי עוזרת לי לשים את כל השאריות של הבישול ואת הפסולת של הירקות והפירות בקומפוסטר. גם הבן שלי מספר שבבית הספר יש תחרות בין הכיתות איזה כיתה תצבור הכי פחות שקיות ניילון, במטרה למזער את הנזק שנגרם לכדור הארץ. הדברים האלה מחלחלים גם אלינו והשנה כבר לא עטפתי את הסנדוויצ'ים שהכנתי לו לבית הספר בשקיות ניילון.
"בנוסף לכל אלה, בכל פעם שעשינו מקלחת כאב לנו הלב כמה מים זורמים עד שמגיעים המים החמים. השנה התחלנו בנוהל חדש: את המים הקרים אנחנו אוספים במשפכים ואחר כך משקים איתם את הצמחים. הפרסום בטלוויזיה על הצורך לחסוך במים חדר גם אליהם והם משתפים פעולה עם משימת החיסכון במים".
מה זה דרש?
"לגבי הקומפוסטר התייעצנו עם חברים שהתקינו בעיקר איפה למקם אותו. גם שוטטנו באינטרנט לראות מה מותר ומה אסור לשים שם. הקומפוסטר עלה 450 שקל, אבל כבר עכשיו אני אומרת שזה היה שווה כל גרוש. זה הרבה יותר כיף שיש הרבה פחות אשפה, זה פשוט מדהים, זה חסך לנו גם הרבה עבודה".
מסר ירוק:
"שכל אחד יסתכל בסביבה הקרובה אליו ויחשוב מה הוא יכול לעשות. שינוי אחד קטן יכול להשפיע המון. יש עוד דבר שאנחנו עושים: מעבירים דברים מאחד לשני. במקום לקנות הכל חדש, ולזרוק אחרי כן - מעבירים לאנשים שצריכים. זה חוסך אנרגיה וחשמל ומים, וגם חומרי גלם. לנו זה גם עושה טוב שאנחנו יודעים שעוד מישהו יכול להשתמש בדברים שלנו. שכל אחד יסתכל על הסביבה הקרובה, ויראה איזה צעד קטן הוא יכול לעשות. לפעמים אני משתגעת כשאני רואה אנשים שלא ממחזרים ניירות, זה המינימום. זה לא מצריך מאמץ למחזר, אז למה לא? צריך רק לרצות, לא יותר. תמיד יש מה לשפר. תחשבו שכשאנחנו נחייך לעולם, גם העולם יחייך אלינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
