"אנשים יסכימו לשלם על סדרות בטלוויזיה"
במסגרת ועידת האינטרנט של דה-מרקר בכירי ענף הברנז'ה סקרו את המצב בשוק וניתחו את המגמות שמלחיצות את הבכירים בשוק הטלוויזיה
שירה מרגלית צילום ארכיון: רענן כהן
בפאנל שעסק בשליטה העתידית בתוכן, טענה מרגלית כי לא בטוח שמקומן של סדרות דרמה למיניהן כגון "חטופים" הוא בפריים-טיים. "זה לא פשוט לשבץ בשעות צפיית שיא סדרת דרמה מלאה פרסומות, כשהצרכן יכול לצפות בה מתי שנוח לו ובלי הפרעות ביס מקס", אמרה.
"מצד שני יש פה רגולציה כבדה שמחייבת את הזכיינים להפקות מקור, ואנחנו לא רוצים להיות טלוויזיה איטלקית שמשדרת רק טראש". בטווח הרחוק, לדבריה, התוכן האיכותי יינתן בתשלום. "אנשים יסכימו לשלם על סדרות, כמו שהם משלמים היום על ה-VOD וכמו ששילמו בעבר בקולנוע", חיזק את דבריה קובי מרנקו, מנכ"ל לוגיה המתמחה בתוכן סלולרי. עם זאת הוא העריך, כי העושר התוכני הקיים באינטרנט יוביל לכך, שבסופו של דבר אחוז התוכן הנצפה בתשלום יהיה זניח.
"נכנסנו עם אפס ציפיות"
מי שהחלה כידוע בפיילוט של מודל התוכן בתשלום היא קשת: "ארץ נהדרת" ו"חטופים" ניתנים לצפייה באתר מאקו של הזכיינית תמורת מספר שקלים לפרק, במשך 50 השעות הראשונות לאחר שידורם בטלוויזיה. יובל נתן, המנכ"ל והעורך הראשי של מאקו, סיפר כי יש אלפי צופים שרוכשים את התוכן המצוי באתר בתשלום. "מבחינתנו מדובר בהצלחה", אמר, "נכנסנו למודל הזה עם אפס ציפיות".
לדבריו, קשת מתכננת להרחיב את מודל הצפייה בתשלום לתכנים נוספים. "אנו מאוד מאמינים בתוכן של קשת, ומעוניינים להרוויח עליו לאו דווקא דרך מתווכחים למיניהם", טען ורמז למשרדי הפרסום. גיא עמי
עד, מנכ"ל סוכנות הפרסום הסלולרית מובי, טען מנגד כי יש להפריד בין מי ששולט על התוכן, שהוא הצרכן, לבין מי שמשלם עליו, שהוא המפרסם. "המודל של מותג שמשלם עבור תוכן שהוא רוצה להיות בו, ולאו דווקא בצורת פרסומות, קיים כבר שנים וימשיך להתקיים", אמר.
על כך טענה מרגלית כי שוק הפרסום קטן מדי כדי לממן את כל התוכן, ועל כן לצופים לא תהיה ברירה אלא לשלם עבורו. "המודל שנשען על פרסום לא יעבוד לאורך זמן", אמרה, "כדי שהטלוויזיה תוכל להתמודד עם האינטרנט והסלולר, היא תהיה חייבת לייצר תוכן איכותי וטוב, שהציבור יהיה מעוניין לשלם עבורו".
"מייקרוסופט עושים המון טעויות"
יובל נתן יוסי אלוני
בהתייחס לסוגיית התוכן השיווקי, דוגמת זה של בזק ב"אח הגדול" וב"חטופים", אמרה מרגלית כי מדובר בפרסום לגיטימי, כל עוד הוא נעשה בטוב טעם ובשכל. עם זאת טענה, כי התוכן השיווקי נמצא עדיין בשוליים, והזכירה את הרגולציה הפועלת בנושא. מרנקו הוסיף, כי בעתיד הקרוב תיווצר תעשיית של ניו מדיה לצד ההפקות הגדולות, והזכיר את התכנים "מגודלים" ו"קן הקוקייה", שהפיקה לוגיה עבור סלקום. עם זאת טען, כי הניו מדיה אינה הפריים טיים החדש. "
הפריים טיים עדיין נמצא בטלוויזיה", אמר, "למרות שהוא הולך ונוזל – לא ברור אם מדובר בזמן שהתוכנית התחילה, או בזמן שהצופה התחיל לראות אותה ביס מקס". לדבריו, על מנת להצליח במציאות המתפתחת, על ערוצי הברודקאסט להתחיל לחשוב כחברות הפצה של תוכן ולא כערוצים. "גם אם הכסף מהפריים-טיים ילך וירד, אם לזכיינים יהיו עוד ערוצי תוכן, הם יעשו בסופו של דבר יותר כסף במכלול".
בהמשך לדברים אלה חשף נתן, כי קשת רצתה למזג בין מאקו לאתר MSN והיו מפגשים בנושא, אך בסופו של דבר MSN התחברה עם נענע10. "זה לא מפתיע אותי, מייקרוסופט עושים המון טעויות", עקץ יובל. עדי אייל, מנכ"ל MSN, הסביר כי בנענע10 נמצא התוכן האיכותי ש-MSN חיפשו.
נא להמתין לטעינת התגובות
