כי גרים הייתם
ברוח מגילת רות: כדי לפתור את משבר הזהויות היהודיות, על הפלגים והזרמים השונים לעשות צעדים אמיצים בתחום הגיור בישראל
יש לשמוח על כך ששתי קבוצות בעם היהודי, הספרדים והרוסים, המיוצגות על ידי המפלגות ש"ס וישראל ביתנו, הגיעו להסכמה ביניהן, הסכמה שיש בה כדי לפתור לטווח רחוק את בעיית גיורם של מאות אלפי יהודים יוצאי בריה"מ לשעבר שעלו ארצה בעליות האחרונות והם "מזרע ישראל" אך אינם יהודים על פי ההלכה. עתה, הגיעה העת שגם המתנגדים ל"חוק רותם" משני הצדדים - החרדים והזרמים הליברלים ביהדות - יעשו צעדים אמיצים ויברכו על החוק הזה תוך הצעת תיקונים המאפשרים לקהילותיהם לפרוח ולהאדיר תורה בעם ישראל.
יש להבין כי מהותו העמוקה, היהודית, של חוק השבות הוא הענקת שיבה לכל יהודי התפוצות, יהודים כהלכה מלידה, יהודים על פי המוצא ויהודים על פי הבחירה. על כן שלילת שיבה מגר צדיק שנפשו נקשרה בעם ישראל עקב ביקורו בארץ וטרח אחר כך ולמד כשנה, לפחות, בקהילתו בתפוצות אינה אפשרית על פי מהותו של חוק זה. הרעיונות העמוקים בדבר ערכם של גרי הצדק ושל קיבוץ גלויות גלומים בנוסח התפילה היומי שלנו והתנועה הציונית הביאה למימושם המעשי בדורנו.
ואולם, אין תפקידו של חוק השבות לתת מעמד ממסדי לרבנים מן הזרמים הלא-אורתודוקסים ואין להשתמש בו לשם כך. התנועות הדתיות הליברליות מהוות במדינת ישראל מיעוט קטן (כ-30 אלף איש) והן טרם קנו את אמון העם היושב בציון. במדינת ישראל הוקמה על ידי הגורמים הפוליטיים החילונים והדתיים מערכת ממלכתית דתית לניהול ענייני הדת של היהודים. למרות התלונות בנוגע אליה, רוב העם עדיין מעוניין בקיומה. לתחושתו, היא משקפת את הסולידריות היהודית הלאומית מבית מדרשם של מייסדי תנועת העבודה, הציונות הדתית והחרדים שהסכימו לה בשתיקה.
שינוי כוחני של האריג העדין של דת ומדינה שנתפר למדינת ישראל על ידי ראשוני הציונות באמצעות פסיקת בג"ץ (שהיות תוצאתה ידועה מראש היא תופעה בעייתית לכתחילה) או על ידי לחץ פוליטי מחו"ל (בתקופה רגישה מבחינה ביטחונית), יזרע פירוד בין הקבוצות האורתודוקסיות והלא אורתודוקסיות בעם, כשרוב החילונים במדינת ישראל מזדהים בשתיקה עם הקבוצות האורתודוקסיות. הוא יטיל את האחריות על אי מציאת פתרון לגיור החשוב כל כך לאזרחיה היהודים של מדינת ישראל על כתפי הזרמים הליברלים.
שימוש ללא הרף באקטיביזם השיפוטי של בג"ץ פוגע בדמוקרטיה הישראלית וביכולת תרומתם של הזרמים הדתיים הליברלים גם יחד. על רבני הזרמים הללו שהם אזרחי מדינת ישראל לוותר, אם כן, על שאיפתם לגייר לצורך התאזרחות של גרים במדינת ישראל ולהותיר את הסמכות הזו בידי גורם ממלכתי, הרבנות הראשית באמצעות רבני הערים, בתנאי שזו תגייר גיורים ברוח "קירוב" הגרים, כפי שהובטח. יש לזכור ששאלת גיורם של אזרחי מדינת ישראל ורישומם נפתרה ויש אפשרות לרשום כיום גר שגויר בישראל
בתמורה לוויתורם של הזרמים הדתיים הליברלים בישראל, ויתור הנועד לבטא אחריות לחוק השבות, לממלכתיות ולערבות היהודית, יהא על מדינת ישראל לצעוד גם צעד לקראת כל הקבוצות המעניקות חינוך יהודי פלורליסטי בקרבה – חילונים, אורתודוקסים מודרניים, וכמובן גם קונסרבטיבים ורפורמים, ולהעניק לכל קבוצה וקבוצה לומדת או מתפללת תקציבים ישירים שיאפשרו לימוד ותפילה מגוונים בבתי התפילה או המדרש ברחבי הארץ. התקצוב יועבר דרך המועצות המקומיות וכל קבוצה תפוקח על ידי המדינה ישירות כפי שמתקיים (באופן רשמי) פיקוח על ישיבות.
על החרדים להכיר ולו גם בשתיקה בערכו של פתרון כזה להם, היות שהוא יקרב בין העם לבין תורתו ובין פלגיו השונים. פתרון זה יעשיר את עם ישראל כולו בתורה שתילמד בדרכים שונות ועם זאת, תוך התחייבות להדגשת ערך הערבות ההדדית, הסובלנות וההקשבה ההדדית בעם ישראל כ"תכנית ליבה" שתילמד בבתי מדרש/בתי תפילה/בתי כנסת אלו. כך נחיה בדורנו את זיכרון מעמד הר סיני בקרבנו.
הכותבת היא רַבָּה, ודיקנית לשעבר של בית המדרש לרבנים (מסורתיים) ע"ש שכטר
נא להמתין לטעינת התגובות
