רפורמה עכשיו
העברת שירותי בריאות הנפש לקופות החולים תעגן את זכותם של תושבי המדינה לטיפול נפשי במסגרת החוק ותרחיב את מעגל המטופלים
מקורו של העיוות הוא בהחלטת הממשלה לעכב את העברתם של שירותי בריאות הנפש לקופות, אחרי ששאר שירותי הבריאות כבר עברו אליהן. הובטח כי גם הטיפול הפסיכיאטרי יעבור לקופות וייכנס לסל השירותים שמגיע לכל מבוטח, אבל "בדיחוי קל". הדיחוי נמשך כבר 15 שנה.
נקבעו 13 תאריכי יעד לביצוע המהלך, אבל בכל פעם הוא סוכל על ידי שלל גורמים וסיבות: אינטרסים חזקים וסותרים של משרדי ממשלה, קופות החולים והממסד הרפואי, חששות מצד העובדים ומשפחות המטופלים, חולשתם של מצדדי הרפורמה ואדישות. קואליציה של עובדים בתחנות הממשלתיות, בשיתוף ארגונים חברתיים, הצליחה לעכב גם את ההצבעה על חוק הרפורמה בכנסת הקודמת.
ההצעה אמנם אושרה לבסוף בקריאה ראשונה, אבל נתקעה בשל פיזור הכנסת. המתנגדים חשבו שבכך החוק נקבר. אלא שבינתיים התחזקה קואליציית התומכים והזיזה את העגלה: בשבוע שעבר אישרה הכנסת את הכנת החוק לאישור סופי.
הרפורמה המוצעת נועדה בראש ובראשונה לעגן את זכותם של תושבי המדינה לטיפול נפשי במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תוך הגדרת סל שירותים מחייב. זאת, בניגוד למצב כיום, שבו הטיפול תלוי בתקציב - וכאשר נגמר התקציב, נגמר או נדחה הטיפול. בשנים האחרונות, במטרה להפעיל לחץ, סירב משרד האוצר לאשר תקציבים ותקנים לשירות הממשלתי. כתוצאה מכך מאות אלפי בני אדם אינם מקבלים טיפול, ודאי לא במערכת הממשלתית. מצוקת שירותי בריאות הנפש גם גורמת אשפוזים מיותרים של אנשים שאפשר היה לטפל בהם במרפאות בקהילה.
אי אפשר להפריד את בריאות הגוף מבריאות הנפש
אבל המתנגדים, שניסו עד לרגע האחרון למנוע את ההצבעה, לא נתנו לעובדות לבלבל אותם. הם טענו באוזני חברי הכנסת שמדובר בהפרטה שתעשיר בעלי הון, תמנע טיפול מתושבי הפריפריה ומאנשים שסובלים ממצוקה נפשית כתוצאה מפיטורים או גירושים, למשל.
חנה שטרום כהן, פסיכולוגית קלינית בכירה שמובילה את המאבק, הזהירה שהרפורמה "תזיק לבריאות הנפשית של החברה הישראלית, רק כדי לאפשר לבעלי ההון להרוויח יותר על חשבון הציבור. לקופות יהיה חופש מוחלט לקנות שירותים מיזמים פרטיים". ובכן , בואו נניח שהשירות היה נשאר בידי הממשלה, ומשרד האוצר היה מזרים לו את התקציבים הנדרשים. הרי גם אז משרד הבריאות היה קונה שירותים מספקים חיצוניים כשם שכל משרד ממשלתי עושה.
בניגוד לזעקות המתנגדים, אין מדובר בהפרטת שירותים, כי אם בהעברתם לקופות החולים, שהן גופים ציבוריים הנתונים
לפיקוח. נכון, חלקן יתקשרו עם מכונים פרטיים שיספקו שירותים, אבל כך הן גם עושות כיום במגוון רחב של תחומים. לעומת זאת, גם שירותי בריאות כללית וגם מכבי ירחיבו את שירותי בריאות הנפש שלהם.
שלא כטענת המתנגדים, הרפורמה תרחיב את מעגל המטופלים, שכן הקופות יחויבו להעניק טיפול נפשי כדין. שלא כטענת המתנגדים, לא רק מי שיש לו מחלה פסיכיאטרית יקבל טיפול. הצעת החוק כוללת רשימה ארוכה של אבחנות, לרבות מצבי דיכאון וחרדה, הפרעות התנהגותיות ורגשיות, הפרעות אכילה, ועוד.
הצעת החוק טעונה שיפורים ויש להתעקש עליהם כאשר ועדת הרווחה והבריאות תכין את החוק לאישור סופי. אבל כשם שאי אפשר לנתק את הקשר בין גוף האדם לנפשו, כך אי אפשר להפריד את בריאות הגוף מבריאות הנפש. הפרדה זו היא אחד הגורמים לסטיגמה שנושאים נכי נפש ולדחיקתם לשולי החברה.
נא להמתין לטעינת התגובות
