לראשונה בישראל: טיהור שפכים באפר פחם
האפר ישמש כפילטר ביולוגי שיפרק את השפכים. המים המטוהרים יושבו לשימוש חוזר בחקלאות. המטרה: למנוע חדירת שפכים לאקוויפר ההר, אחד ממקורות המים החשובים במדינה
"כדי להתגבר על כך", מציין ד"ר אנקר, "אנחנו מחפשים פתרונות פשוטים ככל האפשר, לא יקרים וזמינים על מנת שיפחיתו את ממדי הזיהום באופן שלא יהיה הרסני לסביבה". הפתרון שנבחן הוא במציאת חומרים (ביו-פילטרים) בהם ישתמשו במכוני הטיהור בישובים העירוניים (בגודל בינוני) בשומרון.
צוות המחקר בוחן ימוש בשכבות אגרגטיות מגוונות - בכלל זה גם שימוש באפר-תחתי מתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל. המחקר מבוצע בשיתוף עם מנהלת אפר הפחם. בניסויים נבדקים הגודל האופטימאלי של הגרגרים ואיזו צמחייה תשולב באפר הפחם על מנת שישמשו כמסנן ביולוגי. עוד משולבים בפחם חיידקים ייעודיים, שיפרקו את השפכים. המים שיטוהרו - יושבו לשימוש חוזר בחקלאות.
"זו הפעם הראשונה בישראל שייעשה שימוש באפר פחם לטיפול במי ביוב ושפכים", מסביר ד"ר אנקר. "כשנשלים את העבודה, החומר והטכנולוגיה ישווקו לרשות המים, למועצות ולקק"ל כפתרון יישומי". הניסויים מחייבים בניית בריכות מיוחדות, או כפי שד"ר אנקר מכנה זאת: "איקלום טכנולוגיות שונות והתאמה לתנאי האיזור". לדבריו, ייבחנו הריאקציות הכימיות והביוכימיות המתרחשות בתהליכי הסינון והטיהור, בהתאם לחומרים המומסים שבשפכים (חנקות, תרכובות גופרית, תרכובות אורגניות וכיו"ב).
המתקנים שייבנו על בסיס הטכנולוגיה
על פי ההערכות הטכנולוגיות יהיו מוכנות ליישום כבר במהלך השנה הבאה. מיזם ניסויי המבוצע עתה ביחד עם המועצה האזורית שומרון, נבנה בישוב הקהילתי רבבה, ליד ברקן, ומיועד להפיק כ -100 מ"ק מים מטוהרים ומושבים ביממה לשימושי חקלאות.
במגזר היהודי בשומרון המגמה היא לטפל השפכים על ידי טיפול מקומי במתקני טיהור והשבה חדישים. ביישובי חבל בנימין למשל, צפויה הבעיה לבוא לידי פתרון בתוך שנתיים-שלוש. מתקנים אלו מחליפים מערכות מיושנות בנות עשרות שנים בהן הצטיידו הישובים כשהוקמו. המערכות אינן עומדות עוד בסטנדרטים הנדרשים כיום, הן גם לא חודשו.
בכפרים הערביים שבאזור משתמשים עדיין, מסורתית, בבורות ספיגה ביתיים. אבל באופן איטי גם אצלם יש נכונות להכניס חידושים. בחלק מהישובים הערביים הוכנסו מערכות ניקוז מרכזיות – בעזרת כספים שהגיעו למטרה הזאת ממקורות בחו"ל. אלא שהעבודה לא הושלמה ותיעול השפכים אל מחוץ לגבולות המוניציפאליים וריכוזם למערכות ניקוז טבעיות, גורמים לבעיה סביבתית חמורה ביותר.
מי הנחלים המזוהמים הללו לא הולכים אל הים, אלא מחלחלים ברובם דרך חתך קרסטי סדוק למי התהום. ד"ר אנקר מרכז את המחקר הסביבתי במרכז המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן, מוביל עתה את סדרת הפיתוחים והניסויים הרבים שיבוצעו בשטח - ויניבו כמובן עוד מספר עבודות מחקר מעמיקות.
אחת הבעיות הדורשות התייחסות טכנולוגית, סיפר המדען, קשורה בחתך הגירני הדולומיטי המייחד את אזור השומרון. חתך סלע זה איננו מתאים לבניית בורות ספיגה ספטיים. "זאת בניגוד לישובים שמעל אקוויפר החוף, הבנויים על אבן חול. אבן זאת משמשת למעשה סוג של פילטר, אפילו לא רע, כשמדובר בטיהור שפכים".
נא להמתין לטעינת התגובות
