האגודה לזכות הציבור לא לדעת
מרוב דיווחים, מבזקים ופרשנויות על מסמך גלנט ועל שרה נתניהו – אנחנו כבר לא מסוגלים להאזין לחדשות החשובות באמת
כבר שבועיים כולנו מטורטרים אל תוככי פרטי הפרטים של מסמך גלנט. שום דבר חדש אין בעניין הזה, מלבד העובדה שהיום הדברים נעשים באמצעות יח"צנים ואנשי מקצוע. הרמטכ"ל הראשון, יעקב דורי, מונה כאיש אמונו של בן-גוריון, ועל אף שלא תפקד לאורך כל המלחמה, נשאר בתפקידו. מטכ"ל שלם התפטר לבן-גוריון בעיצומה של המלחמה ההיא, בגלל משחקים כאלה.
מאז ועד היום, מינוי הפיקוד הבכיר היה כרוך בתככים ובפוליטיקה. שום דבר חדש לא קרה, אבל התקשורת מדברת על מסמך גלנט כאילו חצו השבוע האיראנים את נקודת האל-חזור בדרך לייצור פצצה גרעינית.
רגע, היה עוד משהו השבוע. כמובן – איך שכחתי – משפט קצב! אני ממש לא יודע איך הסתדרתי בלי האישור המיוחד שנתן בית המשפט לפרסם את סיכומי התביעה וההגנה. איזה מזל שיש תיאורים עסיסיים כדי שיהיה לכולנו במה להתעסק בימים מהבילים אלו.
ושוב – שום דבר מיוחד לא התרחש לצערנו בכל הסיפור הזה. כמו בסיפור של רמון, קצב, ככל הנראה, אינו בדיוק אחד מ-ל"ו צדיקים. אבל גם אונס כנראה שאף פעם לא היה שם. דוגמה מוסרית עדיף כנראה לחפש במקום אחר, מחוץ לבית הנשיא - אבל עבירה על החוק היבש ספק ניתן להראות במקרה הזה. מה שבטוח הוא שהתקשורת – ועוד כמה גורמים אינטרסנטיים הבוחשים בזוהמה – מתפרנסים היטב מכך שאין לנו שום זכות לא לדעת.
כולנו נידונו לזרם בלתי פוסק של ביב השופכין הזה הזורם הישר לתודעתנו. כבר אי אפשר לחשוב לבד על שום דבר. אנחנו חייבים לדעת מכל מהדורת חדשות, ומחדשות החצי, ומהאינטרנט, והטלוויזיה והעיתונים ומכל מה שביניהם, כל פרט וכל עדות. ממש כאילו איראן חצתה את נקודת האל-חזור בדרך לייצור פצצה גרעינית.
יש לכם כוח לעוד דוגמה מהשבוע שחלף? יש באמת מישהו שלא מבין את המשחק הזה של המכתב ששלחה אשת ראש הממשלה לשר הפנים בעניין העובדים הזרים? כולם מבינים מה המניעים, כולם מבינים שזה מתואם מראש עם השר עצמו, כולם יוצאים נפלא מהסיפור, היא מאוד רגישה, הוא עובד ציבור מסור ויעיל.
בסופו של דבר הפך בעל הבית האמיתי – כלומר בג"ץ – את החלטת הממשלה לגירוש 400 הילדים לחסרת משמעות, כשהחליט שאם החלו בהעברת מסמכים (ורובם המוחלט כבר עשו זאת) למשרד הפנים, הרי שצריך לתת להם ארכה של זמן ככל שיידרש, כדי שישיגו את שאר המסמכים. בקיצור - כולנו קהל באופרת סבון שאיש מאיתנו לא ביקש לצפות בה,
אז איפה היא האגודה לזכות הציבור לא לדעת? אבל רגע אחד, יש משהו נורא חשוב שאנחנו כן חייבים לדעת. האיראנים אכן חוצים בימים אלו את נקודת האל-חזור!
הרי הרוסים והאיראנים הודיעו שבתוך ימים אחדים הם הולכים להפעיל את הכור הגרעיני בבושהאר. המשמעות היא שלהפצצת הכור, גם אם יהיה זה בנשק קונבנציונלי בלבד, יהיה אפקט דומה לזה של הפצצה גרעינית על העיר בושהאר הסמוכה. כלומר מה שקורה בימים אלו הוא שנסתם הגולל על יכולת התגובה הצבאית של ישראל אל מול האיום החמור ביותר על קיומה מאז הקמת המדינה. כי אם נרתענו מלהפציץ בטון וברזל, מובן שלא נעשה זאת על כור 'חם'.
אז זהו זה, רק על דבר אחד לא מדברים אצלנו בתקשורת, על כך שהאיראנים חוצים בימים אלו את נקודת האל-חזור בדרך להשגת הכלים למימוש חלומם להשמדת ישראל.
אני יודע, ככה לא כותבים מאמר, הרי אמרתי את זה כבר חמש פעמים, שהאיראנים חוצים בימים אלה את נקודת האל חזור בדרך לייצור פצצה גרעינית. אבל זה בדיוק העניין – שהראש של כולנו מלא בכל השטויות שאין לנו זכות לא לדעת, שלמרות שאני חוזר על כך שוב ושוב – אני די בטוח שלא שומעים אותי.
וזה לא שלא מדברים בכלל – הרי גם אני שמעתי על כך מהתקשורת – אבל זה לא עובד ככה. היום כשרוצים להסתיר משהו, לא מעלימים אותו, אלא קוברים אותו בתוך הררי שטויות. מתי, למשל, שמעתם לאחרונה על ענת קם? יש למישהו ספק כיצד היה הסיפור הזה מסוקר ומדווח אם העלמה התמימה הייתה חרדית או תושבת יצהר?
גלנט זה "מחדל נוראי" שמדווח 'און ליין' 24 שעות ביממה, משפט קצב – חדשה מרעישה, המכתב של שרה – ממש נורא חשוב. אבל העובדה שנכשלנו באתגר הקיומי החשוב ביותר שעמד לפתחנו מאז קום המדינה, ושלהיטלר המודרני נפתח המחסום בפני השגת הפצצה – העובדה הזו היא בכלל לא 'ניוז'.
אם הייתה לנו האגודה לזכות הציבור לא לדעת, יכול להיות שהיה מתפנה במוחנו שנסתם בשטויות, קצת מקום גם לידיעה הקטנטנה הזו.
* * *
המאמר נכתב ביום שישי. בשבת הודיעו האיראנים על הפעלת הכור.
נא להמתין לטעינת התגובות
