לעצור את ההפרטה
לא רק שירותי הכבאות: המדיניות ההרסנית של משרד האוצר מרקיבה את כל המערכת הציבורית שלנו
התהליך הזה נסתר מן העין הציבורית. הוא לא מסוקר באופן רציף על ידי שום עיתון ואין שום מחלקת מחקר שבודקת אותו בעקביות. התהליך הזה נולד כתוצאה מן הרעיונות הקפיטליסטיים שהשתלטו על מוחם של קובעי המדיניות בישראל, אך מה שאיפשר אותו הוא ההשחתה שפשתה בתפקודם של ארגוני עובדים רבים בארץ והוא מהווה תמונת ראי להם. זהו תהליך ההפרטה שיצא משליטה.
המראות מן הכרמל השבוע חשפו בבת אחת את המשמעות הנסתרת של התהליך הזה שעובר על ישראל זה למעלה משני עשורים. הוא חשף בבת אחת את "שיטת הייבוש" שנוקט משרד האוצר כלפי גופים שהוא מבקש לקדם בהם רפורמה, שבמרבית המקרים היא שם מכובס למילה הפרטה.
כדי "לשכנע" את אנשי הארגון בנחיצותה של הרפורמה, משרד האוצר מפסיק להעביר להם כספים. כך מכופפים את הארגון עד שיאמר "רוצה אני". אם איננו רוצה - הוא יתייבש. ואת התוצאות ראינו כולנו לא רק על הכרמל אלא בבתי החולים לחולי נפש, במיעוט השוטרים, הכבאים, הרופאים ועוד ועוד ועוד.
משרד האוצר עושה מזה שנים עבודת קודש בשמירה על מסגרת התקציב של מדינת ישראל. אך במקביל מתרחש באותו משרד תהליך הרסני. אנשי האוצר הפכו, בשל רפיסותן של ממשלות ישראל לדורותיהן, לקובעי סדר היום הערכי של החברה. הרפרנטים של האוצר הפכו בפועל לקובעים מי יקבל כסף ומי לא. הבוז שבו הם נוהגים במערכות הלא מופרטות של החברה הישראלית, אלה שאמורות לעמוד לימין האזרחים משלמי המסים, הוא בבחינת שערורייה ציבורית שאי אפשר להמעיט בחומרתה.
בשעה שבה מכבים את השריפה בכרמל מחליטה החבורה הזו להפריט חלקים מן ההוצאה לפועל של מדינת ישראל. סליחה, אך מי שמם? מי העניק להם את הרישוי להפריט חלקים מן ההוצאה לפועל או להפריט את המענה הטלפוני של הביטוח הלאומי? מדוע הם לא לקחו אחריות כשבג"ץ ביטל את החלטתם הטפשית להפריט את בתי הסוהר - טעות שעלתה לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים?
ההחלטות האלה, הגדולות והקטנות, שמתקבלות כאן למעלה מעשרים שנה בלא דיון ציבורי, צריכות להסתיים. אי אפשר להמשיך את תהליך ההפרטה של נכסי הציבור ושירותי הציבור באין מפריע. הוויכוח בסוגיה הזאת צריך לעבור לקדמת הבמה התקשורתית. זהו איננו ויכוח "משעמם" וחסר רייטינג. זהו ויכוח קיומי. השאלה כיצד יתפקדו המשטרה, מערכת הבריאות, מערכת החינוך ושירותי ההצלה איננה סוגיה שצריכה או יכולה להיות נידונה במשרדי האוצר זהו דיון אזרחי ראשון במעלה.
הוא קובע את איכות חיינו, את רמת החינוך
ההפרטה והשלכותיה מרקיבות את המערכת הציבורית שלנו מזה שנות דור. הגיע הזמן להפקיע את הדיון הזה מ"קובעי המדיניות הכלכלית" ולהעבירו לרשותנו, הנפגעים הישירים מן ההחלטות של "קובעי המדיניות הכלכלית" בתחומי חיים כה רבים. אדרבא, ישכנעו אותנו בדיונים שקופים וחשופים שהם צודקים - ונהיה מוכנים להשתכנע או לשכנע, אך לא נהיה מוכנים יותר לתהליכי הפרטה הנעשים בחושך, כשאין איש בישראל שיודע מהם כל התפקודים והנכסים שהופרטו עד כה ומה הפסדנו או הרווחנו מכך.
צריך לעצור את ההפרטה עכשיו. צריך לקיים אודותיה דיון ציבורי רחב: מהם גבולותיה, מי קובע מה מפריטים, מי דואג לאינטרסים של הציבור כשמחליטים להפריט, ומה יקרה עם אותם תפקודים ונכסים שהופרטו שלא בצדק. צריך סוף סוף להבין שהשריפה בכרמל היתה רק מתאבן.
נא להמתין לטעינת התגובות
