הקרב במצרים הוכרע
אם מובארק יישאר בכיסאו, יהיה זה נשיא שאיבד את כבודו ואת סמכותו השלטונית לא רק בפני עמו אלא גם בעולם הערבי
המחיר שיצטרך לשלם יהיה אז כבד: לא רק הקמתה של ממשלה חדשה אלא גם רפורמות כלכליות ופוליטיות, אשר יכללו העלאת משכורות והרחבת הסובסידיות - אף כי לא ברור מאין תיקח מצרים את האמצעים לכך.
יתרה מכך, מובארק יחויב כנראה לבטל את חוקי החירום שהעניקו לו סמכויות משפטיות נרחבות, וגם לשנות את החוקה באופן שיבטיח כי כל אזרח יוכל להגיש את מועמדותו לנשיאות ללא המגבלות שקיימות כיום. נראה שהמפגינים לא יסתפקו בפחות מזה, ויקבלו, אם אכן מובארק ירצה לשמור על כיסאו עד לסיום כהונתו.
במהלך ימי הפגנות אלה התבררו כמה דברים: קודם כל, מפלגות האופוזיציה המצריות כשלו. הן לא הבינו את חשיבות השעה ולא הצטרפו להפגנות אלא בסוף יומן השני, כאשר התברר כי המפגינים נחושים להיאבק.
לפיכך, מתנהלת המהפכה בלי האחים המוסלמים ובלי מפלגות האופוזיציה, אלא על פי נחישותם של המפגינים, אשר עדיין לא מצאו מנהיג. האם זה יהיה מוחמד אל בראדעי? ספק רב. הוא העדיף להישאר באוסטריה ולצפות בהפגנות מרחוק, עד שתומכיו באגודה הלאומית לשינוי שהקים איימו לנתק את הקשרים עמו.
הוא התעשת, חזר למצרים והצטרף להפגנות, אך בינתיים איש לא קרא לו להנהיג את המהפכה. שנית, התברר כי הקהילה הבינלאומית לא הייתה מוכנה לאירועים מסוג זה. הכל האמינו שמשטרו של מובארק יציב וחזק.
אמנם היו הערכות כי הוא נמצא בשלהי שלטונו, אך כאשר המפגינים יצאו לדרכם וגילו נחישות, הופתעו ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי, ישראל ומדינות ערב ואף נבהלו. השאלה שעלתה
הנשיא אובמה, שחשש לעודד לפני שנה את המפגינים נגד זיוף הבחירות באיראן ואף המתין עד לניצחון המפגינים בטוניסיה כדי לטפוח על גבם, החליט הפעם לעודד את המפגינים המצרים בשלבים המוקדמים, אך גם לשמור על קשר עם מובארק.
האם על העולם להיות מודאג? האם ממשלה מצרית שתוקם על ידי גורמי אופוזיציה תנתק את קשריה עם ארצות הברית ותקפיא את הסכם השלום עם ישראל? יש לכך סבירות נמוכה - אלא אם האחים המוסלמים יתפסו את השלטון, וגם לכך יש סבירות נמוכה. כל ממשלה מצרית חדשה שתוקם תהיה זקוקה לסיועה של אמריקה.
גם אין סיבה, מלבד פנאטיות לשמה לפגוע בשלום עם ישראל, כיוון שעימות עם ישראל יפגע ביחסים עם ארה"ב ויבודד את מצרים, שתצטרך להשקיע כספים רבים בצבא. לא לשם כך עשו המפגינים את המהפכה. הם ירצו פיתוח כלכלי, לא להשקיע את מרצם בנושא הפלסטיני.
* הכותב הוא שגריר ישראל במצרים לשעבר ועמית המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
נא להמתין לטעינת התגובות
