ראוי להיות שופט?

אין שום צורך לפסול שופט המגיע מפעילות בחוגי השמאל הרדיקלי. אך יש צורך בדיון ציבורי קצת יותר רציני

בן דרור ימיני | 22/2/2011 7:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מינויו של עו"ד דורי ספיבק לשופט מעורר הדים. כבר היו לנו שופטים עם רקע פוליטי מובהק. אדמונד לוי היה בעברו הרחוק איש ליכוד. חנן מלצר היה, בעברו הקרוב יותר, איש מפלגת העבודה. שניהם הגיעו לבית המשפט העליון, האחרון ללא שום צינון. במקום בו שופטים אמורים לעסוק במשפט, ולא בפוליטיקה, הרקע הפוליטי לא צריך להשפיע. השיקולים צריכים להיות מקצועיים. רק מקצועיים.

אלא שאנחנו חיים בישראל. מדינה שבה גם מומחים משפטיים מגדירים את בתי המשפט כ"מוסדות פוליטיים". הפרדת הרשויות נמחקה. ישראל איננה מדינת חוק. ישראל היא מדינת הפרשנות הלוליינית מבית מדרשו של אהרן ברק. אין שלטון משפט. יש שלטון שופטים. בעיקר בבג"ץ. וזה מחלחל מטה.

ספיבק מתמנה לשופט בבית הדין לעבודה, שפסק פעם שלחברה או עמותה אין דת, כך שהחוק שאוסר על עבודה בשבת אינו רלוונטי. בית הדין הארצי, אגב, הפך את ההחלטה. וטוב שכך. מה יהיו עמדותיו של ספיבק כאשר יעמדו לפניו מעסיקים מתנחלים? או מסתננים שבחוגים שלו הם תמיד פליטים? אפשר להניח שהוא ישפוט משפט צדק. אלא שהצדק צריך לא רק להיעשות. הוא צריך גם להיראות.

האם זה אפשרי? האם כל עמדה פוליטית, תהא אשר תהא, הופכת לבלתי רלוונטית כאשר מדובר בשפיטה? ספיבק מגיע אל כס השיפוט לאחר פעילות פוליטית מובהקת. למשל, באגודה לזכויות האזרח. על פניו, השיפוט הוא המשך מצוין. אלא ששיח הזכויות בישראל, ובעיקר זה של עמותות מסוימות, הפך לשיח בעייתי. ספיבק לא הסתיר את עמדותיו הפוליטיות. הוא נגד ההתנחלויות, וזו בהחלט עמדה לגיטימית, גם אם אתה שופט. אלא שהחבורה שבתוכה צמח ספיבק בשנים האחרונות הלכה שמאלה. מאוד שמאלה.

זו לא תהיה טעות לומר שחלק ניכר מהאנשים באותה סביבה זנחו את הרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית לטובת מדינת כל אזרחיה. הם פועלים, מעשית, למען הצפת ישראל בפליטים. חלקם כבר מצוי בתוככי התמיכה בזכות השיבה. בחוגים הללו יש פחות ופחות אנשים המגדירים את עצמם כציונים.
כמה טוב שיש כיסוי אקדמי

ספיבק עצמו פרסם מאמר המבקר את פסיקת בג"ץ. גם זה לגיטימי. אלא שזה קרה דווקא בביטאון עדאלה. הוא גם שימש בתפקיד בכיר בקליניקה לזכויות אדם של אוניברסיטת תל אביב. זה נשמע אקדמי. אלא שהאקדמיה הישראלית, כידוע, כבר מזמן חצתה את הקווים האדומים. במסגרת הקליניקה חתום ספיבק על עתירות לבג"ץ. זו היתה פעילות שנויה במחלוקת, ובעיקר פוליטית. כמה טוב שיש כיסוי אקדמי.

ולמרות הכל, עמדות פוליטיות שנויות במחלוקת אינן אמורות לפסול מועמד לתפקיד שיפוטי. אלא שזה מעורר שתי בעיות. ראשית, האם כל עמדה פוליטית? נניח שמשפטן מסוים מתנגד, למשל, לחוקי היסוד, הקובעים שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית. האם הוא ראוי לתפקיד שיפוטי? אין תשובה בחוק, אך נדמה שאם אדם כזה, לפי החוק, אינו כשיר למועמדות לכנסת, בוודאי שאינו כשיר לתפקיד שיפוטי.

הוועדה למינוי שופטים, זו שכולם הבהילו אותנו מפניה, אישרה את המינוי

של ספיבק. אנחנו לא בודקים עמדה פוליטית, אמר לי חבר הכנסת אורי אריאל, הסמן הימני בוועדה. בהחלט נאורים. אלא שבדיקה כזאת כבר נעשתה בעבר עו"ד אהרון פאפו נפסל בעבר לתפקיד שיפוטי עקב עמדותיו הימניות.
פרופסור רות גביזון, צריך להזכיר, נפסלה לבית המשפט העליון, על ידי אהרן ברק, משום שהשמיעה את האג'נדה שלה. האיש שהאג'נדה שלו הפכה לקדושה יותר מהחוק הכתוב פסל כל מי שלא אימץ את האג'נדה שלו. וגם פרופסור מרדכי קרמניצר לא זכה למינוי, ונדרש ל"תקופת צינון" מהפעילות הפוליטית שלו.

שיקולים פוליטיים מצויים ברקע. ולכן, ההתחמקות מעיסוק בהם היא בעיקר עצימת עיניים. האם משפטן שהיה פעיל בחוגי ימין רדיקליים היה עובר את הוועדה? התשובה ידועה. כשמדובר במשפטן משמאל - התשובה משתנה. שלטון הימין בוועדה הוא אגדה. למרות החוגים שמקרבם הוא מגיע, ספיבק אינו ראוי לפסילה. הצביעות וההתחסדות ראויות לפסילה.

בלוגים של בן דרור ימיני
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן דרור ימיני

צילום: דעות

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש"

לכל הטורים של בן דרור ימיני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->