דוח גולדסטון נחתם עוד לפני שנעשתה חקירה
השופט גולדסטון כבר התנצל על הדוח המגמתי שפרסם, אך חבריו לוועדה מסרבים ליישר קו. ככה זה כשמאוהבים בעלילת "ישראל המפלצתית"
איך בודקים כוונה כזו? יש הרבה שיטות. אחת מהן, למשל, היא בדיקת הפרופורציות. אם בעימות מסוים נהרגו אלף אזרחים ועשרה לוחמים - יש חשש רציני שהמטרה הייתה הרג אזרחים, ולא הרג לוחמים. ענישה קולקטיבית. זה מה שנטען בדוח גולדסטון. גולדסטון חזר בו. "אם הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, הדוח היה שונה", כתב גולדסטון לפני שבועיים, והטיל פצצה.
נעזוב לרגע את גולדסטון. הוא זכה כבר למאות אלפי מאמרים ופרסומים שמנסים לנתח את נפתולי נפשו. קשה לסלוח לו על עצם יצירת העלילה. ובכל זאת הוא ראוי למחילה. הוא חזר בו.
הבעיה היא עם אלה שמאוהבים בעלילה. הם מתעקשים. כאלה הם חבריו של גולדסטון לוועדה, שפרסמו אתמול קול קורא בעיתון הבית שלהם, "הגרדיאן" הבריטי. העיתון שימשיך לנפח את עלילת הדוח.
פעם אחר פעם שאלו עיתונאים את גולדסטון בעניין הרג אזרחים על ידי ישראל, בהשוואה, למשל, לצבא האמריקני. תחילה הוא אמר, למשל בראיון ליונית לוי בערוץ שתיים, "לא חקרתי את מעשי הצבא האמריקני בעיראק". תשובה הוגנת.
עברו שבועות בודדים, ואותו גולדסטון אמר, בראיון לביל מויארס מה-PBS, ש"הצבא האמריקני נקט בצעדים קיצוניים כדי למנוע פגיעה באזרחים". מתברר שבין לבין הוא הספיק לבצע חקירה, למרות שאיש לא שמע עליה.
אם נהיה רציניים, זה ברור שלגולדסטון אין מושג. הוא התבקש לספק את ראשה של מדינת ישראל, להודיע שהיא המפלצת עלי אדמות, וזה מה שהוא עשה. חבריו לוועדה ועוד חבורה של אידיוטים שימושיים מישראל ומהעולם, סייעו לו בטוויית העלילה. לא כל הטענות שלהם שקריות. אבל כאשר לוקחים אירועים ברמת המיקרו, מנפחים אותם לממדים מפלצתיים, התוצאה היא שישראל היא מפלצת.
כדי
ובכן, בכל העימותים הללו, כמות האזרחים שנהרגו לעומת לוחמים היא גדולה הרבה יותר, באופן יחסי ומוחלט, לעומת העימות בעזה. הרבה יותר. עשרות אלפים בצ'צ'ניה ובסרי-לנקה, ואלפים בעימותים של ארה"ב ופקיסטן בפלוג'ה ובעמק הסוואט. רק ישראל, לבדה, פוגעת הרבה פחות באזרחים.
אין שום צורך שמועצת האו"ם תשלח פרחים לישראל, בגין שמירה קפדנית על חיי אדם. אבל אותה מועצה דווקא שלחה פרחים לסרי-לנקה, שחודשים אחדים לאחר עופרת יצוקה מחצה את הנמרים הטמיליים, תוך כדי הרג המוני של עשרות אלפי אזרחים חפים מפשע. אלה העובדות. הן ברורות כאור השמש.
אבל חבריו של גולדסטון לוועדה מתעקשים. האמת היא, שהם התעקשו עוד לפני שהם בכלל מונו לוועדה. או, אם נהיה מדויקים יותר, הם הוכללו בוועדה משום שעמדתם הייתה ידועה מראש.
כריסטין שינקין פרסמה מכתב ב"טיימס" הלונדוני שם היא טוענת ש"מעשיה של ישראל אינם הגנה עצמית אלא פשע מלחמה".
השניים האחרים, הילה ג'ילאני ודזמונד טראוורס, חתמו על קריאה לחקירה לנוכח פשעי המלחמה שבוצעו במסגרת המבצע. זה הרקע להודעה שפרסמו השלושה הללו אתמול בעיתון הבית שלהם. הם לא יוותרו על העלילה.
האם הם לבד? גם נעמי חזן בתמונה. היא פרסמה הודעה, עם תחילת המבצע, על ה"שחיטה" שישראל מבצעת. זה היה סימן דרך ראשון למבול השטנה נגד ישראל, שהסתיים בדוח שכולו חרפה. עכשיו היא צריכה להחליט - האם היא חוזרת בה כמו גולדסטון, או שהיא בצד של חבריו לוועדה? לציבור הישראלי יש זכות לקבל ממנה תשובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
