אין המפרץ: תאונות דרכים אפשר למנוע

התאונה הקטלנית לפני יומיים, בה נהרגו חי ושני קריאף בזמן שתיקנו פנצ'ר, מעלה מחדש את בעיית המחסור במפרצי עצירה. כבר לפני תשע שנים קבעה ועדה של משרד התחבורה שיש להקים מפרצים כאלה, אך מאז נהרגו מאות בני אדם בצדי הדרך, והשוליים ממשיכים לסכן את הנוסעים ואת הולכי הרגל

גיל מלמד | 5/7/2011 10:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תאונת הדרכים הקטלנית שלשום, בה נהרגו חי ושני קריאף סמוך למחלף יבנה על כביש 4, היא אחת ממאות תאונות דרכים קטלניות שהיו בעשור האחרון. מבין התאונות האלה מאות נהגים, רוכבי אופניים והולכי רגל נהרגו כשהם נמצאים בצד הדרך. בכל שנה נהרגים בממוצע פי ארבעה-חמישה יותר בני אדם ב"תאונות שוליים" מבתאונות הקשורות למהירות מופרזת, ולמרות זאת עיקר הדגש באכיפה ממשיך להיות על מהירות.
 
זירת התאונה בכביש 4
זירת התאונה בכביש 4  צילום: אריק סולטן

מלבד הפעילות המשטרתית, גם במשרד התחבורה, מי שאחראים על הבטיחות בדרכים, לא נעשים מספיק מאמצים כדי לצמצם את הסכנה הקיימת בשולי הכביש ומתמקדים בדברים אחרים. הבעיה בולטת משום שכמעט את כל התאונות בשוליים ניתן היה למנוע אם היו מוקדשים לכך תשומת הלב המתאימה והאמצעים הנחוצים. הדוגמה הבולטת ביותר להתמודד עם הסכנה, דבר שהיה עשוי למנוע את התאונה הקטלנית שלשום, הוא מפרצי עצירה - שטח בו ניתן לעצור באופן בטוח לצד הכביש המהיר, דבר שכמעט לא נמצאים בכבישי הארץ.

לפי יותר מתשע שנים, במאי 2002, פרסמה ועדת סגיס שהוקמה על-ידי שר התחבורה כדי לבחון את ענף ההובלה בישראל, דוח בו נחשפה שורה ארוכה של כשלים אשר רובם המכריע לא תוקן עד היום. אחד הכשלים הללו הוא היעדר מפרצי עצירה בהם ניתן לעצור להתרעננות או לתיקון תקלה ברכב. מפרצים כאלה נמצאים כמעט בכל כביש מהיר באירופה, ובוועדת סגיס הציגו נתונים שהסטנדרט המקובל באירופה הוא בניית מפרצים כאלה כל 30-20 ק "מ בממוצע. אך גם היום כמעט ואי אפשר למצוא בישראל מפרצי עצירה בכלל ומפרצים לרכב כבד בפרט.

ב-2002 הייתה הפעם היחידה שנעשתה עבודה במשטרה לניתוח כל תאונות הדרכים שהיו קשורות בתאונות שוליים. אנשי אגף התנועה מיפו אילו מבין התאונות באותה שנה היו תחת הקטגוריה של "תאונות שוליים", כולל כאלה בהן היו מעורבים הולכי רגל, רוכבי אופניים ואנשים שהיו בתוך ומחוץ מכוניות. מהנתונים עולה כי באותה שנה נהרגו 67 אנשים ב-46 תאונות שקשורות בשולי הדרך, ומאז המצב כמעט לא השתפר.

למרות מסעות פרסום רבים ומושקעים, אשר קוראים לנהגים "לא למות מעייפות" ו"לעצור להתרעננות", גם למי שרוצה לעצור לצד הדרך או שנאלץ לעשות זאת, פשוט אין היכן לעצור בבטחה.
ממתינים למהפיכה

עוזי יצחקי, ששימש כמזכיר ועדת סגיס ובשש השנים האחרונות הוא סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, הבטיח עוד בשנת 2005 שישראל "עומדת בפני מהפיכה", כדבריו , בתחום ההובלה הכבדה. בין השאר הוא כלל את יישום מסקנות ועדת סגיס והקמת מפרצי עצירה בצדי הכבישים המהירים. יצחקי אמר אז שהחברה הלאומית לדרכים )מע"צ החדשה ( קיבלה על עצמה לאמץ את התקינה האירופאית בתכנון כבישים חדשים, ומינתה פרויקטור לאיתור והקמת מפרצי עצירה למשאיות. "בתוך חצי שנה", הוא הבטיח לפני שש שנים. "צפויים לקום חניונים ראשונים".

תשע שנים לאחר פרסום מסקנות ועדת סגיס ושש שנים לאחר הבטחתו של יצחקי, החניונים הבודדים שנמצאים לצד דרך מהירה בישראל ממוקמים בכביש הערבה. גם הם נעלמים מהעין, ורוב הנהגים שעוברים בכביש כלל לא זוכרים היכן נמצאים המפרצים ולכן לא יעשו מאמץ לעצור דווקא שם. בנוסף, לרוב הנוסעים בכביש הערבה אין סיבה לעצור דווקא בחניונים הקיימים, מפני שבניגוד למקובל בעולם אין בהם שירותים, וברובם אפילו אין סככה מיועדת לצל.

את אפרים סנה, שר

התחבורה שקיבל את דוח ועדת סגיס, החליף בתפקיד אריאל שרון )שהיה אז גם ראש הממשלה (. הוא הוחלף עלידי צחי הנגבי ואחריו נכנסו ללשכה אביגדור ליברמן ומאיר שטרית. החל מתקופתו של שאול מופז, שכיהן בתפקיד ב-2009-2006, שר התחבורה הוא גם האחראי על הבטיחות בדרכים, אבל מאז סנה ועד שר התחבורה הנוכחי ישראל כץ לא נמצאו המשאבים להקמת מפרצי עצירה לאורך כבישים מהירים בישראל, אפילו לא לאורך כביש 6.

מופז דווקא מצא תקציב להקמת מפרצים לצד כבישים, אלא שהם נועדו לעצירה מסוג אחר. מופז הקים שני "מפרצי אכיפה", בעלות של 200 אלף שקל כל אחד, כדי שבמשטרה יוכלו "לאכוף באופן בטוח יותר את חוקי התנועה", כפי שנאמר כשהם הוקמו.

אך דווקא צעד זה של מופז מבליט את האבסורד הגדול בכל מה שקשור לתחום הבטיחות בדרכים בישראל. אפילו במשטרה, הגוף היחיד שפועל באופן קבוע למאבק בתאונות הדרכים, נאלצים לסכן את בטיחות השוטרים והאזרחים בכך שברוב המקרים הניידות נאלצות לחנות בשולי הכביש - אותו מקום שאינו נחשב לבטוח לעצירה במקרי חירום.

סכנה: חברים מטיילים

במשטרה טוענים כבר שנים שתאונות שוליים נגרמות בגלל חוסר מודעות של נהגים ובגלל עבירות על החוק. כדוגמה הם נותנים עצירה על השוליים לצורך מנוחה או לתפילה, חנייה בקרבת נתיב הנסיעה, ירידה לא בטוחה לשוליים וכן הולכי רגל ורוכבי אופניים שנמצאים לצד דרכים מהירות, דבר המנוגד לחוק. אך מרבית תאונות השוליים לא נגרמות בגלל עבירות תנועה אלא בגלל חוסר התייחסות במבנה הפיזי של שולי הכביש וחוסר מודעות של נהגים לסכנה התמונה בהן.

שולי כבישים משמשים בעולם למספר מטרות חשובות, בהן השארת מרחב מילוט במקרה של אובדן שליטה ברכב או בעת התחמקות מתאונה, הגדלת שדה הראייה של נהגים, מרחב עצירה במקרה של תקלה במכונית וכן לעקיפת מכשולים על הכביש בנסיבות שונות. אלא שבישראל לא זוכים השוליים לכבוד הראוי להם ובכבישים רבים צדי הדרך נותרים פגומים בגלל כשלים משמעותיים במבנה שלהם.

שולי דרך חייבים להיות פנויים, רחבים, וסלולים היטב - עם מינימום הפרש גבהים בינם לבין גובה פני הכביש. כאשר כלי רכב נאלץ לרדת לשוליים, בין אם בפעולת התחמקות מתאונה או בגלל אובדן שליטה או הירדמות, שוליים שאינם פנויים או סלולים כהלכה עלולים לגרום לתאונה קטלנית.

תאונות רבות היו יכולות להימנע אם היו מותקנים אמצעי הגנה מפני פגיעה בתמרורים, בעמודים, בגשרונים או במבני בטון. תאונות אחרות נגרמות בגלל פגיעה בכלי רכב שחונים בשוליים. למרות זאת כמעט ולא נערכו מבצעי הסברה להתריע נהגים ואחרים לסכנה האורבת בצדי הכביש, וכמעט ולא נערך מבצע אכיפה למניעת עצירה של כלי רכב בשוליים.

סכנה נוספת הקיימת בצדי הכביש היא של עסקים זעירים. מאות כאלה נמצאים בכבישי ישראל, ומוכרים בהם פרחים, פירות וירקות ושאר מיני מרכולת. לצד כל עסק כזה עוצרים כלי רכב רבים על השוליים. בהתאם לחוק, עצירת כלי רכב על השוליים שלא בעת מקרה חירום היא עבירה, ולמרות זאת כמעט ולא מבוצעת אכיפה בתחום זה והמסחר לצידי הדרכים נמשך כסדרו.

"בעיית שוליים" קשה במיוחד מתרחשת בשבתות ובחגים, כאשר אנשים רבים עורכים טיולים משותפים ובדרך לבילוי הם עוצרים בנקודת מפגש בשולי הדרך. למרות שמדובר בעבירה מסוכנת ומסכנת חיים, קשה לבוא בטענה רק אל הנהגים, במיוחד מפני שברוב המדינות המתוקנות בנויים חניונים מוסדרים בצידי הדרכים, עם שילוט הכוונה בולט שמוצב כמה קילומטרים לפני החניון.

מפרצי עצירה כאלה יכולים היו לשמש, בין השאר, לא רק את מי שקובעים להיפגש או את מי שעוצרים להתרעננות אלא גם את מי שמבקש לעצור לתפילה או את מי שזקוק לסיוע טכני לרכבו.

את תגובת משרד התחבורה לא ניתן היה להשיג.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/traffic_safety/ -->