מחאת הדיור: לאן נעלם הימין?
מי שקידש את המאבק על הארץ ורתם מיליארדי שקלים לשם בניית ההתנחלויות, לא יצליח להתחבר למצוקה חברתית, אמיתית וכואבת
מי שהתפנק לאורך שנים מהטבות מפליגות ומיחס מיוחד של הממשלה לא יצליח למצוא מקום תחת הכותרת "צדק חברתי". כאשר אנשי הציונות הדתית הפכו את מפעל ההתנחלויות ורדיפת השמאל לאובססיה, לא נותר מקום לאג'נדות חברתיות וכלכליות שיפגינו את הכמיהה לערבות הדדית וסולידריות בחברה הישראלית.
מי שקידש את המאבק על הארץ ורתם מיליארדי שקלים לשם בניית ההתנחלויות, לא יצליח להתחבר למצוקה חברתית, אמיתית וכואבת. כאשר עמד להצבעה חוק שמטרתו לנגח ולקעקע את השמאל הישראלי על רקע הנושאים המדיניים, חברי הכנסת אלקין, אקוניס, חוטבלי ודנון התמלאו חיים והסתערו על הכנסת עם "רעל בעיניים" על מנת להשיג את הרוב הנחוץ, אך כאשר שאלת הרפורמה במס המיטיבה עם המעמד הגבוה על חשבון המעמד הבינוני עלתה על סדר היום, המוטיבציה התפוגגה, התיאבון לשינוי נעלם ודממה שררה במסדרונות הקואליציה.
סגנית השר, גילה גמליאל, ידעה גם היא להפוך שולחנות על מנת שמכללת אריאל תיכנס לתוכנית "שנת לימודים ראשונה חינם בפריפריה" ותאפשר לסטודנטים לקבל מלגות מפליגות, בעוד שעבור אוניברסיטת באר שבע לא היה מי שייאבק והיא נשארה מחוץ לתוכנית.
כאשר ההתנחלויות והמאבק המדיני הופכים לחזות הכול, משעבד שלטון הימין את עצמו לצורכי המתנחלים ושאר מצוקות החברה נדחקות לאחור.
למחאת הדיור והשבר החברתי לא אחראים רק המתנחלים
המדיניות הכלכלית ומצוקת מעמד הביניים אינן גזירה משמיים אלא תוצאה של סדר עדיפות בו למתנחלים שמור מקום של כבוד, על אף הרצון להשאיר את המחאה "נקייה" מפוליטיקה, יש לזכור כי הפוליטיקה היא הדרך בה הכלל והמדינה מחלקים את המשאבים ומייצרים סדרי עדיפויות.
סיבסוד אוטובוסים, קרקע במחירי רצפה, אבטחה פרטית של חיילי צה"ל, תשתית כבישים מפוארת ומכללה הזוכה להטבות מפליגות וסיוע ממשלתי, כל אלו הן רק דוגמאות בודדות המייצגות את מימוש עקרונות מדינת הרווחה, רק שם, מעבר לקו הירוק.
המדיניות המיטיבה עם ציבור המתנחלים, היא שמביאה אלפי ישראלים להעתיק את מגוריהם לצד השני של הקו הירוק ולהפוך למתנחלי נדל"ן שקיבלו את ההחלטה להתנחל אך ורק ממניעים כלכליים.
במאבק הנוכחי, אם כבר נשמע קולם של אנשי הימין, הרי שמדובר במהלך ציני שנועד לעודד את הממשלה לנצל
את המצוקה על מנת ולהרחיב את ההתנחלויות ולמצוא פתרונות דיור בעשהל ובית אל, במקום בדימונה וכרמיאל.
יחד עם זאת, אין לטעות, למחאת הדיור והשבר החברתי לא אחראים רק המתנחלים, את מחאת הדיור והמאבק בשלטון ההון יש לנהל גם ללא קשר ישיר לשאלת הכיבוש וגורל השטחים. למצבו הרעוע של מעמד הביניים בישראל אחראים גורמים רבים, הטייקונים, הממשלה, וזניחת הדגלים החברתיים שאפיינו בעבר את הימין לטובת הרחבת ההתנחלויות והמאבק בשמאל.
אם באמת רוצים אנשי הימין להוכיח כי הסולידריות והדאגה לעם ישראל חשובה להם לא פחות מהרצון לשמור על ארץ ישראל, עליהם לעמוד באומץ על הדרישה לחלוקה שיווניות של התקציבים, להסיר מרצון מאחזים בלתי חוקיים שאבטחתם עולה למדינה כסף רב, ולחזור לאמץ קו ממלכתי שדואג לרווחת האומה כולה, גם במחיר פגיעה מסוימת בתנאיהם של המתנחלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
