בחירות

תעזבו את מפלגת המפונקים

אלה שלא הולכים להצביע היו יכולים להקים את המפלגה הגדולה ביותר, בגללם הופכת הדמוקרטיה לפגומה יותר; הגיע הזמן לתיקונים חקיקתיים

בן דרור ימיני | 20/1/2013 9:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
נכון לרגע זה, כשהדברים הללו נכתבים, שלושה ימים לפני הבחירות, אין לי מושג למי אצביע. אף מפלגה אינה מתאימה לדעות, לאמונות, לראיית העולם שלי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בטורים שפרסמתי בשנים האחרונות.

מתברר שאני שייך לקבוצה מאוד גדולה. קבוצת המהססים, או קולות צפים. זו אינה קבוצה אחת. מדובר בשתיים. האחת מובילה את עצמה לייאוש. התוצאה היא הימנעות מהצבעה. הקבוצה השנייה מהססת, אבל לא מיואשת. בעוד יומיים היא תלך לקלפי.
ישיבה בבית לא תתרום כלום לדמוקרטיה, צריך להצביע.
ישיבה בבית לא תתרום כלום לדמוקרטיה, צריך להצביע. דני מרון

רבים מבני הקבוצה הזאת, ועבדכם ביניהם, יהססו עד הרגע האחרון. אולי גם בדרך לקלפי. אבל הם לא יוותרו על הזכות והחובה, גם וגם, להצביע.

כך שהדברים הללו מיועדים לקבוצה הראשונה. למעשה, חברי הקבוצה הם חברי המפלגה הגדולה ביותר. כן, אלה שיישארו בבית היו יכולים להחליט על משהו כמו 40 מנדטים. הקבוצה הגדולה ביותר שייכת לערביי ישראל. אלה שלא הולכים חושבים שחבל על הזמן. הנציגים שלהם, כך הם טוענים, לא דואגים להם.

הם צודקים. זו בדיוק הסיבה ללכת לקלפי ולהצביע לנציגים אחרים, שאולי כן ידאגו להם. הרי הישיבה בבית לא תגרום לאף נבחר לעשות משהו. להפך. החרדים, דווקא הם, יכולים ללמד אותנו פרק בהלכות השפעה ודמוקרטיה. משום ששיעור ההשתתפות שלהם הוא הגבוה ביותר.

הלגיטימציה של יובל דיסקין למפלגת היושבים בבית הייתה הפקרות. משום שרוב המפונקים, שנשארים בבית, ערבים ויהודים, שייכים דווקא למחנה השפוי יותר. הקיצוניים, מכל כיוון, מגיעים לקלפי עד האחרון שבהם. הנמנעים שייכים לקבוצת הרוב שהייתה יכולה לרסן את הקצוות וליצור איזון הרבה יותר דמוקרטי. אבל המפונקים דבקים בייאוש. הם חושבים שהם לא ישפיעו, וזו בדיוק הטרגדיה. משום שאם הם היו עוזבים את הכורסאות, בהמוניהם, הם היו משפיעים. ועוד איך משפיעים.

ככל שההימנעות גדולה יותר, הבחירות הופכות לפריימריז. כלומר, הקשר בין מה שהציבור רוצה לבין מה שיוצא - הולך ומתנתק. משום שרק מי שמגיע, רק מי שמצביע, הוא זה שמשפיע. זה כבר נשמע כמו קלישאה. אבל זה כל כך נכון.

דמוקרטיה, יש מי שטוען, איננה שיטת השלטון הטובה ביותר. אבל היא הפחות גרועה ביותר. אנשים נאבקו למענה. דם נשפך למענה. היא לא פתרון קסם, אבל בכל מקום שבו היא מבוססת - המצב יותר טוב. הרבה יותר טוב. והביטוי הבסיסי ביותר לדמוקרטיה הוא בהשתתפות.

ואחרי שאמרנו את כל הדברים

הללו צריך לעבור למעשים. מי שרוצה להתפנק - בבקשה. מכיוון שמדובר ביום חופש, הרי שמי שאינו מצביע אינו זכאי לתשלום. בהתחשב בשכר החציוני בישראל, כ-6,000 שקל בחודש, מדובר בסנקציה ששווה כ-200 שקל למתפנק הממוצע.

בנוסף, צריך לאפשר לישראלים בחו"ל להצביע. לפחות אלה שעומדים בקריטריונים מסוימים או ששוהים בחו"ל באופן זמני. דמוקרטיה, כבר אמרנו, איננה נקייה מפגמים. אבל שני הצעדים הללו יטפלו באופן יעיל בשני פגמים. מפלגת המפונקים תהפוך להרבה יותר קטנה. הדמוקרטיה תהיה קצת יותר חזקה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
בלוגים של בן דרור ימיני
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן דרור ימיני

צילום: דעות

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש"

לכל הטורים של בן דרור ימיני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים