תנו לו צ'אנס

יובל שטייניץ אולי לא היה שר אוצר גדול, אבל כשמציבים את הקריטריונים - מי לא רצוי שיגיע למשרד שאחראי על התקציב - המסקנה היא שהוא עדיין המתאים ביותר

אמנון לורד | 1/2/2013 3:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
עם ההודעה על פרישתו של הנגיד סטנלי פישר גובר הצורך במידה של המשכיות בהנהגה הכלכלית. בנימין נתניהו ממשיך, אבל עכשיו בהחלט אפשר להתרגל לרעיון שיובל שטייניץ ימשיך בתפקידו כשר האוצר. שטייניץ אולי לא היה שר אוצר גדול, אבל כשמציבים את הקריטריונים - מי לא רצוי שיגיע לאוצר, המסקנה היא שהוא עדיין המתאים ביותר. ומי באמת אסור שיהיה שר אוצר? קודם כל צריך להוריד מהפרק את הרעיונות על מינוי של כלכלן מקצועי, כפי שכבר הוצע פרופ' טרכטנברג מהאגף התקשורתי שמעניק את כוח האש של יאיר לפיד. פישר עצמו לא קיבל את התפיסה של לפיד ופרופ' טרכטנברג כי צריך לשפר דווקא את מצבו של "מעמד הביניים".
הפך לשגריר מוערך במוסדות הכלכליים בעולם. שטייניץ
הפך לשגריר מוערך במוסדות הכלכליים בעולם. שטייניץ מרק ישראל סלם
 שר האוצר חייב להיות אישיות פוליטית שיש לה הבנה מלאה עם ראש הממשלה ונהנית מאמונו המלא. לא רק פישר הוא הפנים של כלכלת ישראל היום בעולם. שטייניץ הפך ב-OECD ובמוסדות הכלכליים הבינלאומיים לשגריר מוערך שלה. אחד היתרונות שלו במצב שנוצר הוא שגם מי שפנטז להגיע לאוצר לא באמת רוצה את המטלה. זהו סיכון פוליטי וציבורי גדול מדי. כמו שנאמר על הסלע האדום - איש עוד לא חזר משם חי.

לזכותו של שטייניץ עומדים בעיקר ההישגים של הכלכלה הישראלית בתקופתו. בכל ארץ נורמלית שבה המבקרים המקצועיים והתקשורת עושים את השירות הנכון לציבור - הכלכלה הייתה זוכה לציונים גבוהים. כרגע מאפיל נתון אחד על ההישגים והוא מה שמכונה "הבור התקציבי". הנתון שהופיע כשבוע לפני הבחירות קלקל את התיאבון: 39 מיליארד שקל. מה שחשוב יותר זה ההסכמה על הצורך בקיצוץ תקציבי של כ14- מיליארד שקל.

ועדיין, נתוני הכלכלה בימיו של שטייניץ - ובהנהגתם של נתניהו וסטנלי - הם חיוביים ביותר, במיוחד בהשוואה לארצות המערב הרלוונטיות מבחינתנו. מול הגירעון שקפץ השנה אפשר להציב את הנתון של ירידת יחס חוב-תוצר מאז 2009 בשלושה אחוזים. זהו נתון הרבה יותר משמעותי מהגירעון, בהנחה שישתלטו עליו. בארצות הברית עלה החוב ביחס לתוצר ב-35 אחוזים, בבריטניה בקרוב ל-50 אחוזים. הממוצע ב-OECD הוא עליית החוב בכ-30 אחוז.
ישראל היא היחידה במערב שדירוג האשראי שלה עלה

הצמיחה המצטברת מאז 2009 - 14.7 אחוז. בארצות הברית הייתה בארבע שנים האחרונות צמיחה של 3.2 אחוזים בלבד, באיחוד האירופי - ירידה של 1.5 אחוז, וברוב הארצות הייתה ירידה בצמיחה של כמה אחוזים. הצמיחה לנפש בישראל עלתה ב5.2- אחוזים. בגרמניה, לשם השוואה, היא עלתה ב3.2- אחוזים ובארצות הברית לא הייתה למעשה עלייה בצמיחה לנפש. ובאירופה? ירידה של קרוב לשלושה אחוזים.

ישראל היא המדינה היחידה במערב שדירוג האשראי שלה עלה, מספר המועסקים בה עלה בעשרה אחוזים והאבטלה, בהתאם, ירדה בצורה דרסטית. כשנתניהו ושטייניץ נכנסו לתפקידיהם באפריל ,2009 הייתה האבטלה בישראל קרובה לעשרה אחוזים ובמגמת עלייה. מאז היא ירדה ל-6.7 אחוזים. באירופה, לשם השוואה, הייתה עלייה באבטלה והיא עומדת כיום על כ-12 אחוזים.

למעשה אפשר לתהות כיצד הצליחו לקראת הבחירות להפוך את "המצב הכלכלי" בארץ לשאלת חיכוך בוערת כל כך שמאיימת על קיום הממשלה. התשובה היא פשוטה: סוגיות הביטחון לא ניתנות למניפולציה תעמולתית; האזרחים יודעים דבר אחד - יש פיגועים? אין פיגועים. ואין מה לספר להם על המצב מעבר לגבעה.



בכלכלה זה עניין של מספרים ותחושות סובייקטיביות. תמיד יש מוקדי קיפוח ואי-נחת שאותם ניתן ללבות עד כדי סופת אש, דוגמת הקיץ הנפלא של 2011.  בקיץ ההוא התגלתה חולשתו של שטייניץ: תקשורת ציבורית לקויה. "הציבור לא אוהב אותו". לא נכון. סקרים מראים שהוא נחשב היום בציבור למתאים ביותר לתפקיד. מה שדרוש לו זה להביא לעמדת המנכ"ל באוצר דמות מסוגו של דרור שטרום; שטייניץ מביא לתפקיד תכונות של יושר וענייניות. הוא המחסום בפני השפעות אולמרטיות שעלולות לחדור על גב מרכיבים בקואליציה הצפויה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום: .

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "רצח בין ידידים", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים