פוליטיקה רותחת

הפתרון לגירעון? המשך המו"מ עם הפלסטינים? המאבק האמיתי בין הסיעות השונות בהרכבת הקואליציה יתנהל על תפקידי השרים

שלום ירושלמי | 4/2/2013 8:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אחרי השלב הטקסי והמיותר משהו של התייעצויות בבית הנשיא, שהניבו את מה שהיה צפוי מראש, התחיל אתמול שלב המשא ומתן המעצבן, כמו בכל תקופת פוסט-בחירות. נשיא המדינה הטיל על ראש הממשלה נתניהו את הרכבת הממשלה, ושליחיו בצוות המו"מ של הליכוד-ישראל ביתנו החלו לנהל את העניינים מול השותפים הקואליציוניים, שהמליצו כבר על נתניהו לראשות הממשלה. מדובר במשלחות יש עתיד, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וקדימה.

למה זהו שלב מעצבן? כי החל מאתמול, ואולי גם ב-27 הימים הקרובים, נראה הרבה ספינים ודיסאינפורמציה ונצפה בהצגות של העלאת והורדת מחירים, הפגנות ברוגז ותרגילי פיוס למיניהם. כל מפלגה תרצה להראות לבוחרים שלה כי עמדה על עקרונותיה, וכל אחת תילחם גם על מספר השרים שייפול בחלקה.
הערבים יתמכו בה ולא במי שמכנה אותם
הערבים יתמכו בה ולא במי שמכנה אותם "זועביז", שלי יחימוביץ'. צילום: ראובן קסטרו

אתמול, למשל, ראינו את סיעת ש"ס מגיעה למו"מ עם הטקטיקה החדשה "לפיד לא רוצה אותנו". במילים אחרות: "אנחנו מוכנים להתפשר, אבל לפיד האשכנזי לא מעוניין בנו ויוצר קרע בעם. ראש הממשלה אייכה"?  

בעיקרון, כולם רוצים להיות בפנים. גם נתניהו רוצה את כולם בפנים. לפיד רוצה להיות בקואליציה מבחינה פוליטית ומהותית, כפי שהתחייב במהלך הבחירות. רק כך יוכל לספק את הסחורה שעליה התחייב. אין לו מה לעשות בחוץ כי הוא עלול להפסיד את ראשות האופוזיציה לשלי יחימוביץ' (אחרי שהערבים יתמכו בה ולא במי שמכנה אותם "זועביז").

אלא מה, נתניהו לא רוצה להניח את ראשו בידיו של לפיד בלבד, אחרי שהוא הודיע כי יתמודד מולו על ראשות הממשלה לקראת בחירות 2017. ראש הממשלה לא סומך גם על נפתלי בנט. הוא צריך לצדו את החרדים.

זוהי בעצם ליבת המו"מ ועיקר הבעיה: איך פותרים את סוגיית השוויון בנטל באופן שגם לפיד וגם החרדים יוכלו לחיות איתו. לשם כך בדיוק קיימים עורכי הדין המבריקים של ראש הממשלה (דוד שמרון ושות'), היועץ הפיקח של לפיד (אורי שני) והשועלים של ש"ס (אריה דרעי, אלי ישי, אריאל אטיאס ועו"ד דוד גלס).

החבורה הזו לא תיתן כמובן ללפיד או לחרדים לחמוק מהממשלה בגלל בעיית גיוס שאפשר לפתור אותה באמצעות מתווה פשרה וניסוח משפטי שכולם יוכלו לחיות איתו. הם גם לא ייתנו לממשלה לחמוק מידיהם. תסמכו עליהם.

הבעיות האחרות נראות קלות יותר. המו"מ המדיני לא באמת מעניין את ראש הממשלה וגם לא אף אחד בקואליציה המסתמנת, והוא גם לא ניתן למדידה. אפשר תמיד לומר ש"אנחנו קוראים ומקווים לפתיחת מו"מ מהיר עם הפלסטינים".

הגירעון בתקציב מעולם לא הפיל כאן ממשלה ולא מנע הקמת קואליציה. מספר השרים בממשלה הבאה יירד, כי אחרת אין ללפיד באמת זכות קיום. עם זאת, אפילו ברגע זה הוא קצת מזייף אחרי שהתחייב על 18 שרים, והנה כבר הגענו ל-24 מיניסטרים.



המאבק האמיתי והמעניין באמת, כפי שזה נראה לי, הוא בין הסיעות על המשרדים ובתוך הסיעות על תפקידי השרים, קרב שכולם החלו בו בלי לחכות למשא ומתן הקואליציוני. כאן אין פשרות כי האחד בא על חשבון הקריירה של השני. עכשיו כבר חם בשטח, וכל אחד מהשרים בפוטנציה שולח את היריב שלו לנשיאות המדינה או לשליחות בחו"ל או לעזאזל. וזוהי רק ההתחלה. יהיה רותח.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שלום ירושלמי

צילום: .

פרשן פוליטי ב"מעריב", נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית במדע המדינה. מרצה על פוליטיקה בארץ. אוהד הפועל י-ם בכדורסל

לכל הטורים של שלום ירושלמי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים