בדק ביתנו

מהי סיבת המוות של בן זיגייר, והאם תת-הוועדה לענייני השירותים החשאיים הייתה בתמונה; השאלות שעל תשובותיהן צריך להתעקש

ד''ר צ'לו רוזנברג | 17/2/2013 9:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
נמנעתי מכל התייחסות לפרשת מיסטר X מסיבה מאוד פשוטה: לא היה לי מושג על מה שהתחולל מאז 2010 ביחס לאותו אדם המכונה מיסטר X. קראתי את מרבית החומר שהתפרסם בנושא על ידי כלי התקשורת הישראליים אשר ציטטו את כלי התקשורת הזרים, במיוחד האוסטרליים. יסלחו לי ידידיי, העיתונאים הישראלים והפרשנים המכובדים, אך הרושם הוא שגם הם אינם יודעים יותר מעובדה אחת: אדם בשם זה או אחר מת בסיבות מסתוריות באחד מבתי הכלא הישראליים.

סיבות המוות גם הן אינן ידועות, אלא לקומץ קטן ביותר של אנשים אשר על פי התרשמותי לא נידבו מידע ממשי. כותרות זעקו על היעלמותו של אזרח ישראלי, על החזקתו בכלא ללא משפט וללא בקרה, על שיטות אפלות שלא היו מביישות מדינות בדרום אמריקה. ח"כים זריזים הטילו אשם על שירותי הביטחון ודרשו דין וחשבון מפורט על מה שקרה. לעת כתיבתן של שורות אלה ברור שהאסיר לא הועלם.
ברור שהאסיר לא הועלם, בן זיגייר.
ברור שהאסיר לא הועלם, בן זיגייר. 

משפחתו ידעה על המאסר ואף אשתו נפגשה עמו. עורכי דין נפגשו עמו ונשכרו על ידי המשפחה כדי לייצגו. גם בתי המשפט השונים היו בתמונה, כולל בית המשפט העליון בהרכב של שלוש שופטות שאינן יראות מפני שירותי הביטחון: דורית ביניש, עדנה ארבל ומרים נאור. הן אישרו את ההליך. לחשוד בהן שפעלו בניגוד לקודקס זכויות האדם ושיתפו פעולה עם חורשי מזימות זה נלעג ומרושע.

על אף היותה של טענה מסוג זה מופרכת לחלוטין, מותר, בכל זאת, לחשוד בכשרים אך לעצם הטענה של היעלמות אין כל ביסוס, אפילו לא הגיוני. כל הפרטים האחרים המדווחים בתקשורת ספק אם יש בהם יותר מקמצוץ של אמת. ההיסטוריה של פרשיות מסעירות שנדונו בתקשורת אינה מיטיבה עם הכותבים.

אוסיף ואומר: אפילו בוועדות חקירה ממלכתיות או אחרות לא התגלתה כל האמת, ואם כן, מעולם לא פורסמה במלואה. אלה המבקשים למתוח קו משווה בין פרשת קו 300 לבין הפרשה הנוכחית, ראוי שיזכרו שאותם נאשמים בפרשת קו 300 פשוט קיבלו חנינה במתכוון כדי לא לגלות סודות כמוסים. גם פרשת חאלד משעל בירדן נותרה, בחלקה הגדול, חסויה.

כך יהיה דינה של פרשת מיסטר X. בידי התקשורת, בארץ ובחו"ל, אין כל מידע אמין אם אותו מיסטר X היה לוחם מוסד או סוכן מגויס. זה לא מונע מיודעי דבר לקבוע מסמרות על היותו של X לוחם מוסד שסרח. מעבר לחובה האתית, דומה שטופלים אשמה על המוסד בלי שיודעים את הפרטים לאשורם.

עד לשעת כתיבת שורות אלה אין כל מידע מבוסס מה היו מעלליו של מיסטר X, מדוע הוא נעצר ונאסר בתנאים כה מחמירים. למרות זאת, כלי התקשורת יודעים לספר על תנועותיו באיראן, סוריה ולבנון, על מפגשים עם סטודנטים זרים ועל איומים לחשוף את סודותיו של המוסד. הנזק של פרסומים אלה עולה על כל תועלת ממשית.

המוסד איננו חף מטעויות. אסור שיהיה גם חף מביקורת, וודאי של נבחרי ציבור. בעקבות הפרשה עולות שאלות רבות המחייבות מענה. למשל, סיבת המוות של מיסטר X. על רשויות החוק לא להירתע מלגלות את האמת. זו נשמת אפה של הדמוקרטיה.



שנית, האם תת-הוועדה לענייני השירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון הייתה בתמונה? זו שאלה קרדינלית הנוגעת לפיקוח הציבור על שירותי הביטחון והמודיעין. הציבור זכאי לקבל תשובה. אם יתברר שכן, ניתן להרגיע. אם התשובה לא, כי אז יש כאן מחדל חמור. כל הגורמים המעורבים בפרשה וגילוייה חייבים בבדק בית רציני. אין כאן צדיקים גמורים וכופרים נלוזים.

במישור היותר כללי, נחזור שוב ושוב על אותה מנטרה: קבלת ההחלטות בביטחון לאומי איננה תקינה. התריעו על כך רבים וטובים, אך קולם לא נשמע. הגיעה העת להקשיב גם להדיוטות ללא יוהרה ויהירות. המתריעים אינם אויבי מערכות הביטחון של ישראל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ד''ר צ'לו רוזנברג

צילום:

היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי

לכל הטורים של ד''ר צ'לו רוזנברג

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים