המבחן של השר
סער היה שר חינוך פוליטי ואינטרסנטי. תפקידו של שי פירון הוא לבצע את שידוד המערכות שנדרש בעת הזו, בצל ריבוי מקרי הגזענות
גדעון סער היה קודם כל שר חינוך פוליטי. יש אנשים במשרדו שטוענים שהוא היה השר הפוליטי ביותר מבין שרי החינוך התקופה האחרונה. קשה היה לא לחשוב שהמשרד כולו מגויס לאותם פריימריז מושמצים, שבסופם אכן הגיע התגמול המיוחל.
סער נבחר למועמד השני הכי פופולרי בליכוד, אחרי נתניהו כמובן. הישג מרשים ביותר, שנקנה בלא מעט סיורי תלמידים לחברון ולמערת המכפלה, בלא מעט ביקורים של שר החינוך של מדינת ישראל בהתנחלויות, ובמתן תמיכה גורפת לימין.
גם החרדים שבעו ממנו נחת, כפי שתיאר שלשום שלום ירושלמי כאן במעריב, וכפי שנכתב ונאמר לא מעט במהלך שנותיו במשרד. תקציבי הענק שדאג להעניק להם והוויתור הכמעט מוחלט על לימודי הליבה במוסדות שזכו לכספי מדינה ביד רחבה הפכו אותו ליקיר המגזר, ולמי שעומד כצוק איתן נגד כל מה שהציבור הצביע עליו בבחירות האחרונות.
גדעון סער איננו מנהיג ואיננו מחנך. הוא פוליטיקאי ממולח, מתוקשר היטב, מחובר בנימי נפשו אל הרוח התל-אביבית, שעיקרה חופש, סובלנות, חיפוש פתרונות מדיניים למצב המדיני הקיים וחתירה לסיום הכיבוש. כל מה שהוא לא. אהבתו המתוקשרת והעזה לעיתונאית הבכירה גאולה אבן, יחד עם תחביבו לתקלט במסיבות טרנדיות, מצליחות לתעתע. כך הוא הצליח להפוך גם ליקיר המרכזשמאל וגם ליקיר הימין, כולל הימין הקיצוני. הוא נותן צ'פחות גם לצד הזה וגם לצד ההוא, אבל הוא היה ונשאר אוהד גדול של הימין ושל ההתנחלויות.
מעבר לכל זה נמצאת מערכת החינוך שהוא מופקד עליה. גילויי הגזענות והאלימות הבלתי נסבלת כלפי כל מי שהוא שונה ואחר רק מוכיחים שהמערכת הזו אינה מחנכת, בלשון המעטה. אין בה מינימום של ערכים, למעט כמובן הערכים הכאילו-יהודיים של קידוש מערת המכפלה וחברון. גם כל מיני תוצאות כאלו ואחרות של מבחני המיצ"ב לא יכולות לכסות על ערוות המערכת הזו.
כאשר ישראל נמצאת בצומת דרכים מהותית כל כך מבחינה ערכית, כאשר מדי יום אנחנו נחשפים לתופעות מזוויעות של גזענות, חייב משרד החינוך לעמוד כחומת מגן בצורה נגד התופעות הללו. בתי הספר הם המקום שבו מתעצבת במידה רבה דמות הישראלים של המחר. גדעון סער הוא ממש לא האיש שיכול לתת לכך מענה. טיפול ערכי בבעיות עוד לא הביא אף אחד להצביע לך בפריימריז.
בארבע השנים האחרונות סער לא בזבז הרבה אנרגייה על עניינים שאינם תורמים לו באופן אישי. יש עתיד רצה על הטיקט של החינוך, ובמידה רבה הגיע יאיר לפיד למערכת הפוליטית עקב דאגתו העצומה למערכת החינוך הקורסת, כפי שכתב פעמים רבות בטורו בידיעות אחרונות. ציבור הבוחרים הצביע באופן ברור על רצונו בשינוי גדול, בשידוד מערכות של ממש. זה חייב להתחיל במערכת החינוך, וזה מחייב את החלפתו המיידית של סער.
נתניהו לא באמת רוצה שינוי, הוא רוצה להיות ראש ממשלה. טוב שגדעון סער איננו שר החינוך, כי הוא היה הופך את המשימה הזו לקשה מתמיד. המאבק של יש עתיד להשגת תיק החינוך, שלמזלנו הצליח, איננו מאבק על תיק. הוא המאבק האמיתי על הדרך.
נא להמתין לטעינת התגובות
