מתקפת חיוכים
בסיומו של סרט המלודרמה מספר 1 בכל הזמנים 'קזבלנקה', אומר האמפרי בוגרט לקלוד ריינס, שעה שהם צועדים לאור תאורת מסלול התעופה: "לואי, אני חושב שזו תחילתה של ידידות מופלאה". אולי זה מוגזם, אבל משהו חדש יתחיל היום על המסלול בשדה התעופה
החדשות הטובות מבחינת ישראל הן שהנשיא לא מגיע עם תוכנית מדינית. הוא אמר לנציגי הקהילה הערבית בארה"ב במפגש לפני שבוע, כי הוא מגיע לישראל כדי ללמוד מהם הוויתורים שהישראלים מוכנים לעשות. אולי הוא מתכוון לשמוע את זה במפגשיו עם הסטודנטים ועם קבוצה של תלמידי תיכון מאזור צפון תל אביב. האם ראש הממשלה נתניהו הוא זה שיציג לו תוכנית ישראלית יזומה?
לפי הידיעה המדהימה על הקשר ההדוק שנרקם לאחרונה בין נתניהו למלך עבדאללה, על רקע מלחמת האזרחים בסוריה, ועל פי עיתוי הפרסום הלא מקרי שלה, אולי יש כאן התחלה של חשיבה מחדש. לפי הפרשן הבכיר עמיר טאהרי, הבחירה של אובמה לבקר באתרים קדושים לנצרות - ולא לאיסלאם ולא ליהדות - היא איתות לעבדאללה כי ירדן היא הכתובת העיקרית לענייני הר הבית והמסגדים.
הפלסטינים כמעט מכריזים מראש על אכזבתם. הם אמורים לקבל מאובמה צ'ק של כחצי מיליארד דולר שדרושה לו חתימה שנייה - של הקונגרס. אבל לא יותר מזה. האמריקאים לא יודעים איך לארגן את ביקור אובמה ברשות הפלסטינית. הם לא סומכים על יכולת האבטחה של הפלסטינים.
פסק הזמן שנוצר בסוגיה הישראלית-פלסטינית הוא תולדה של הכאוס האזורי. אובמה מגיע היום כידיד, אך זו לא אהבה שאינה תלויה בדבר. ישראל הרוויחה את הידידות האמריקאית בזכות יכולתו של נתניהו לעצב לה תפקיד עצמאי עם יכולות עצמאיות באזור
יש הבנה שגם אם היו פרמטרים ברורים להסדר, אי אפשר כרגע ליישם אותם כי הדבר עלול לייבא את המהומות האיסלאמיסטיות מערבה, לירדן. כך שלישראל יש תפקיד שכולם מקבלים בחריקת שן: היא צריכה לסייע לאבטחת גבול ירדן-סוריה, ואת זאת היא עושה באמצעים שונים; היא מחויבת לאבטח את הגבול עם ירדן; והיא גם צריכה לאבטח את הראיס הפלסטיני אבו מאזן, שמצידו עושה תנועות של התחלת אינתיפאדה. אבסורד.
בדרך כלל, כוח אזורי שמספק יציבות כזאת מקבל כמה דיווידנדים. יתכן שהדיווידנד שאנחנו מקבלים מהאמריקאים הוא עצם הביקור, והמסר שהנשיא מגיע למעין "סיור לימודי" שאותו ינצל למתקפת חיוכים.
בהקשר של מתקפת הלבבות והחיוכים, לא בטוח שחייבים לייחס חשיבות גדולה מדי לדילוג של אובמה על הכנסת. אובמה התלונן אצל ערביי וושינגטון שבכל פעם שנוצר לחץ על ישראל היא פונה ישר לקונגרס ומסכלת כל מהלך. בענייני הפנים והכלכלה של ארצות הברית, אובמה כמעט רואה בקונגרס אויב. הוא הקרין בוז כלפיו בחודשים האחרונים. קצת קשה לדמיין שהוא יפגין יתר כבוד כלפי בית המחוקקים של מדינה זרה.
בכל מקרה, אובמה מגיע היום כידיד, אך זו לא אהבה שאינה תלויה בדבר. ישראל הרוויחה את הידידות האמריקאית בזכות יכולתו של נתניהו לעצב לה תפקיד עצמאי עם יכולות עצמאיות באזור.
נא להמתין לטעינת התגובות
