נמצא הקשר בין לחץ למחלות כרוניות שתוקפות את הגוף

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו את התהליך שגורם למערכת החיסון של הגוף להיפגע כתוצאה מחשיפה רבה ללחץ. השלכות המחקר על הישראלים החשופים ללחץ ביטחוני מתמיד הן רבות

אסף גולן | 1/5/2013 14:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: מחלות,חרדה,לחץ
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו כי חשיפה ממושכת ללחץ יכולה להעלות את הסיכויים לחלות במחלות התוקפות את הגוף (אוטואימוניות) ולהחריפן. באופן דומה חשיפה ללחץ מעלה גם את הסיכוי ללקות בשורה ארוכה נוספת של מחלות שהתפרצותן מועצמת על ידי הלחץ. עיקר תגליתם של החוקרים עוסקת בתהליך שמוביל לפגיעה הגופנית.
 
הלחץ המתמשך הוא תהליך שפוגע בכל הגוף
הלחץ המתמשך הוא תהליך שפוגע בכל הגוף צילום: sxc

על פי צוות החוקרים, בעת לחץ, המוח מפריש חומר שמייצר תהליך כימי שמדכא את המערכת החיסונית. פעולה זו הכרחית לתפקוד חריף של הגוף תוך כדי הלחץ. אולם במציאות שבה האדם חשוף ללחץ מתמיד מערכת החיסון מפתחת עמידות כלפי החומר המדכא. העמידות הזו פוגעת בשיווי המשקל הגופני, כיון שנוצרת מציאות בה אין למוח יכולת לעורר את המערכת הזו או לדכא פעילות חריפה שלה.

כך נוצרים מצבים בהם מערכת החיסון פועלת באופן חריף נגד הגוף בלי שזה יכול לעצור אותה או שהמערכת פועלת באופן חלש מול זיהום שנמצא בגוף ולא מרפאת את הגוף בצורה טובה.
צוות החוקרים שהשתתפו במחקר, דר' הרפז עידן ופרופ' אלון מונסונגו, בשיתוף עם פרופ' חגית כהן (הפקולטה למדעי הבריאות והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה), פרסמו את ממצאיהם לאחרונה בירחון המדעי הנחשב European Journal of immunology.
נשים חשופות לפגיעה יותר מגברים

החוקרים הראו כי תופעת הפגיעה בבקרת פעילות מערכת החיסון במצבים של סטרס מתמשך בעכברים נובעת, בין היתר, מפגיעה ביכולת ההפרשה של ההורמון קורטיקוסטרון בתגובה לגירוי וכן מחסר רגישות של תאים מסוימים של מערכת החיסון (תאים המעודדים דלקת) לגלוקוקורטיקואידים (המופרשים בעקבות דלקת).

כתוצאה מכך, גלוקוקורטיקואידים אינם יכולים לעכב באופן יעיל את התאים המעודדים דלקת כפי שמתרחש במצב נורמלי. יתרה מכך, החוקרים הראו כי חשיפה לרמות גבוהות של גלוקוקורטיקואידים במהלך החשיפה לסטרס, הפחיתה את מספר תאי מערכת החיסון באופן כזה שהביא לעליה ביחס בין תאים מעודדי דלקת לבין אלו שמרסנים אותה.
 

תהליך שפוגע יותר בנשים מגברים
תהליך שפוגע יותר בנשים מגברים צילום: גטי אימג'ס
נקודה מעניינת שהתגלתה על ידי החוקרים היא העובדה שהמנגנון המתואר בא לידי ביטוי בצורה מובהקת יותר בנקבות בהשוואה לזכרים ובכך ניתן להסביר, באופן חלקי, את השכיחות הגבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות (מחלות התוקפות את הגוף) בקרב נשים.

תוצאות אלו מציעות כי בעוד רמה גבוהה של קורטיקוסטרון מאפשרת בדרך כלל הגנה מפני תהליכים המחריפים מחלות אוטואימוניות, חשיפה מוגברת לתנאי לחץ באופן מתמשך ועליה כרונית ברמות קורטיקוסטרון גורמים לפגיעה במנגנוני בקרה מרכזיים המפקחים על פעילותם של תאי מערכת החיסון, דבר העלול לגרום לעליה בשכיחותן והחרפתן של מחלות אוטואימוניות.

תהליך שמעודד מחלות לב ואלצהיימר

יצוין, כי חשיפה לסטרס היא אחד הגורמים השכיחים ביותר הגורמים לפגיעה בגוף ובנפש. התגובה לסטרס מאופיינת בהפרשת הורמונים חשובים, המאפשרים לאורגניזם להתמודד עם סכנות בתגובה המהווה את אחד המנגנונים החשובים להישרדותו של הפרט. יחד עם זאת, כאשר החשיפה לתנאי לחץ (פיסיולוגי או פסיכולוגי) הינה ממושכת, היא עלולה כאמור לגרום לפגיעה במערכות הגוף בכלל ובתפקודה התקין של מערכת החיסון בפרט, ובשל כך לעליה ברגישות לתחלואה במחלות זיהומיות.

הבקרה על התהליך הדלקתי הינה קריטית כדי לאפשר מחד התמודדות עם חיידקים ווירוסים מחוללי מחלה ומאידך כדי למנוע תהליכים דלקתיים מוגברים שמעלים את הסבירות לחלות במחלות לב, סרטן, דלקות פרקים, אלצהימר, מחלות אוטואימוניות ועוד.

יש לציין, כי החוקרים סבורים שהפגיעה הזו במערכת החיסון מסבירה תופעות שמתרחשות גם במהלך הזקנה ובמחלות ניווניות תלויות זקנה, כגון מחלת האלצהיימר. לדבריהם כנראה ישנו קשר בין יכולת הבקרה על מערכת החיסון ובין תהליך ההזדקנות.

בנוסף הם מציינים כי למרות ההשפעה המדכאת של חשיפה לסטרס על מערכת החיסון, הצטברו במהלך השנים האחרונות מספר עדויות לכך שחשיפה לסטרס מתמשך מעלה את הרגישות לחלות במחלות אוטואימוניות כגון פסוריאזיס וסכרת נעורים, אשר באופן פרדוקסלי מאופיינות בתגובת יתר של מערכת החיסון כנגד הגוף עצמו.

למרות העדויות הרבות על הקשר בין סטרס ומחלות אוטואימוניות, המנגנונים האחראיים לפגיעה בבקרה על פעילות מערכת החיסון כתוצאה מחשיפה לסטרס מתמשך לא יודעים עדיין אולם המחקר האחרון מספק רמז משמעותי לסיבה לתהליך זה.
 

מחקר בעל השלכות על ישראל. נפגעי חרדה בדרום
מחקר בעל השלכות על ישראל. נפגעי חרדה בדרום צילום: יהודה לחיאני
פרופ' אלון מונסונגו שהשתתף במחקר אמר לNRG כי "כעת יש ביכולתנו בבדיקה פשוטה לקבוע לכל אדם האם מערכת החיסון שלו כבר נפגעה כתוצאה מלחץ כזה. במקרה שנזהה פגיעה אנו נמליץ לאדם לשנות את אורח חייו כדי למנוע פגיעה נוספת שתחמיר את מצב השליטה של הגוף שלו על מערכת החיסון".

לדבריו "במדינת ישראל נצפו עליות במחלות הקשורות למערכת החיסון בתקופות קשות כמו מלחמת המפרץ הראשונה ומלחמת לבנון. תקופות אלו בהן אנשים ישבו זמן רב במקלטים אכן יצרו נזקים במערכת הגופנית של בני האדם ואנשים צריכים לקחת את זה בחשבון".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים