האמת תנצח

התנהלות פרס וקרי השבוע בירדן היא לא יותר מהעמדת פנים. הדרך היחידה לחדש את תהליך השלום, היא קודם להספיד אותו באופן פומבי

נועם שיזף | 29/5/2013 7:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: תהליך השלום
בעת ביקורו בישראל, הכריז הנשיא אובמה כי בחודשים הקרובים מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי ינסה להתניע מחדש את המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. חלפו מאז קצת יותר מחודשיים. פריצת דרך אינה נראית באופק, אבל קרי ממשיך לנסות.

במפגש הפורום הכלכלי העולמי השבוע בירדן הוא אפילו הצליח לסחוט תמונה משותפת עם הנשיא פרס והיו"ר מחמוד עבאס, שנראה כאילו מישהו מכריח אותו לחייך תחת איומי אקדח. פרס, כמו שהעיר בצדק נפתלי בנט, מייצג בעיקר את עצמו, וכך גם אבו מאזן, ששכח מזמן מה זה בחירות דמוקרטיות. אבל העיקר שמצטלמים.

באותה הזדמנות דרשו פרס וקרי מיושב ראש הרשות לחזור לשולחן המשא ומתן "ללא תנאים מוקדמים". מדובר בעוד העמדת פנים. לישראל יש לא מעט תנאים מוקדמים: למשל הכרה בנו או זניחת הטרור. הרי אלו הסיבות שבגללן לא מדברים עם החמאס. אבל הכרה במדינה פלסטינית או דרישה להקפאת המצב בשטח נחשבות בעינינו לתקיעת מקל בגלגלים. ישראל, כמו שאמר פעם פעיל פלסטיני, רוצה לנהל משא ומתן על פיצה בזמן שהיא אוכלת אותה. ובסוף אנחנו עוד משכנעים את עצמנו שטוב שהצד השני יישאר רעב.

אם ג'ון קרי היה ישר עם העולם ועם עצמו, הוא היה מכריז במסיבת העיתונאים הבאה שלו את האמת: אין שום תהליך שלום, ואין שום סיכוי להסכם בעתיד הנראה לעין. אפשר לפרק את כל אותם משרדים לענייני משא ומתן, ולהפסיק את הרכבת האווירית לכל מיני יעדים אקזוטים בעולם.
להיפטר מהאליבי

מה שקורה עכשיו בגדה המערבית ובעזה הוא מה שיהיה, לפחות בעתיד הנראה לעין. שלום ולהתראות. קרי ועוד הרבה אנשים יודעים שזה בדיוק המצב, אבל נוח להם להעמיד פנים. לפעמים הם מסבירים את הדבקות שלהם ב"תהליך" בצורך להפגין אופטימיות דווקא כשנראה שאין סיכוי. אבל מה שהסכסוך צריך כרגע זה לא עצות של קוצ'רים בשקל, אלא קצת אמת לפנים.

הצהרה על חיסול "התהליך" הייתה עושה לטובת השלום הרבה יותר מכל אותם מסעות דילוגים שבקושי מצליחים להשתחל לעמודים האחוריים של העיתונים. בתור התחלה, היא הייתה מכריחה את הציבור בארץ - או לפחות חלקים ממנו-לנהל דיון אמיתי וכן לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של המדיניות הישראלית, במקום למכור לעצמנו אשליות או סתם לטמון את הראש בחול.

תהליך השלום היה אליבי נוח לכולם. הגיע הזמן להיפטר ממנו. הצהרה אמיתית מצד קרי הייתה מצילה את מה שנותר מהאמינות האמריקאית, וגם מאלצת את מדינות אירופה ויתר העולם להעריך מחדש את שיתוף הפעולה שלהן עם מה שהפך למצב כיבוש קבוע. חברות זרות ומקומיות המרוויחות מפעולותיהן בשטחים לא היו ממשיכות להינות מתירוץ "המצב הזמני", שהולך ונראה אידיוטי ככל שחולפות השנים. "המצב" כבר מזמן קבוע. טוס הביתה קרי, ואל תחזור.



הסיכוי שזה יקרה אינו גבוה. לישראל, לבית הלבן ואפילו לפונקציונרים ברמאללה נוח עם האשליות. ארצות הברית וישראל אולי יצליחו אפילו לכפות על עבאס לחזור לדיונים, ולו רק בגלל שהן מחזיקות בצינור הכסף שבו תלויה הרשות הפלסטינית. שלום לא יצא מזה, אבל כולם יוכלו לחגוג את חידושו של "התהליך".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים