טעיתם בכתובת

המלעיזים השתלחו בנשיא פרס על נאומו בירדן, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה כי הדברים נאמרו בתיאום עם ראש הממשלה נתניהו

אברהם תירוש | 29/5/2013 7:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
1.

כל אנשי הימין המתנגדים ל"שתי מדינות לשני עמים" התנפלו בשצף קצף על הנשיא פרס עקב הדברים שאמר בראשית השבוע בכינוס הכלכלי בירדן, שבהם הביע תמיכה ביוזמת השלום הערבית ובחזרה לקווי67' עם תיקוני גבול. לאלה ייאמר: הלו, חברים, טעיתם בכתובת.

פרס לא חידש דבר, לא מבחינת עמדותיו הידועות ולא בהיסחפות האופיינית לו במעמדים כאלה, כשאימץ ללבו בחום את אבו מאזן וזכה בתגובה לכתף קרה. אבל מה עם מנהיגכם, ראש הממשלה בנימין נתניהו? הוא נועד עם הנשיא קודם נסיעתו לירדן, ידע מראש מה הוא הולך לומר שם, ולא מנע את הנסיעה הזאת, כפי שעשה בעבר כשהנשיא היה בדרכו לפגישה עם אבו מאזן.

מדוע אינכם משמיעים מילה נגדו? אין לכם דם לצאת נגד נתניהו? השר שטייניץ, למשל, תהה בקול כיצד מתיימר פרס להיות דובר הממשלה, והשמיע גם גילוי מרעיש: "החלטות מדיניות הן בסמכות הממשלה בלבד". וואלה! אז הנה חדשות בשבילך, מר שטייניץ: פרס מתיימר להיות דובר הממשלה כשראש הממשלה מסכים לכך, או לפחות לא עושה דבר כדי למנוע את זה. פשוט מאד. אגב, פרס לא החליט דבר, רק דיבר.



מה אומרת הסכמתו של נתניהו והיעדר תגובתו להתקפות על הנשיא? זו שאלת מיליון הדולר. האם הוא מסכים גם לתוכן דברי פרס-שלטענתו תואמו עם ראש הממשלה-או שמא הוא רק רוצה שיחשבו שהוא מסכים, כדי להוכיח שוב שמי שמונע את השלום הוא אבו מאזן בלבד? לי אין תשובה על כך. זו הרי שאלה שמלווה אותנו מאז נאום בר אילן שבו פלט ראש הממשלה את המילים "שתי מדינות לשני עמים", ואין איש יודע עד היום מה באמת כוונת הפולט.

ועוד הערה: השר נפתלי בנט הגיב על דברי פרס באומרו: "רוב הציבור הישראלי מתנגד נחרצות לנסיגה לקווי 67'". זה עוד מקרה שמנהיג מגייס לעזרתו בהבל פה תמיכה של הציבור בלי שיש לה בסיס במציאות. הסקרים שנערכו בעבר הראו שרוב הציבור דווקא מצדד בנסיגה לקווי 67' עם תיקוני גבול תמורת שלום אמת, למרות שזו עמדת פרס.

2.

צריך לקוות שמה שקרוי "חוק עמאר-אריאל" אכן תם לגווע ונקבר סופית ואיתו כל הפארסה המלווה את המערכה לבחירת הרבנים הראשים. הצעת החוק, שבבסיסה עסקה שיזם הרב חיים דרוקמן לבחירת הרב יעקב אריאל לרב הראשי האשכנזי על אף שעבר את גיל 70, תמורת בחירת הרב הראשי עמאר לכהונה נוספת, אינה לכבוד התורה ולא לכבוד שני הרבנים, הראויים כשלעצמם.

כיון שאת דעתי נגד ה"דיל" הזה כבר הבעתי ונימקתי, אני מבקש להיתלות הפעם באילן גדול, ענק ממש, ראש ישיבת הר עציון הרב אהרן ליכטנשטיין, שהוא בעיניי גדול רבני הציונות הדתית היום ובעל סמכות הלכתית בלתי מעורערת.

וכה אמר הרב בראיון לאלישיב רייכנר שפורסם ב"מקור ראשון": "אני ידיד של הרב אריאל. אני חושב אותו לאדם נאור, פתוח, עם יוזמה ועם אוזן כרויה לבעיות המדינה, לבעיות של כנסת ישראל ועם ישראל... אדם ראוי לתפקיד, אבל לא לכבודו שייכנס בדלת האחורית כגנב בלילה, עם חוק מיוחד. לא הייתי רוצה שהרב אריאל ייזכר כך לדורות... תמכתי מראשית הדרך ברב סתיו ולא ירדתי מזה. אני חושב שהוא אדם מתאים. נכון שזה שטאנץ אחר של רבנות, אבל גם המדינה השתנתה והרבנות הראשית השתנתה... כל מה שקורה לא מכובד. האנשים מכובדים, אבל הפרוצדורה והדרך לא מכובדות".
ואין לי, הקטן, מה להוסיף.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אברהם תירוש

צילום: דעות

יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983 וקיבל אות מפעל חיים 2010 מטעם ארגון "בני ברית". עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של אברהם תירוש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים